בכל מצב יש לנו שני קווים: הבורא והנברא, ההשפעה והקבלה. שני הקווים האלו מנוגדים זה לזה, לא ניתן לחבר ביניהם. ככל שאנחנו מתקדמים יותר, כך הם מתרחקים יותר זה מזה.
הקו האמצעי העובר ביניהם, הוא אינו החיבור שלהם. שני הקווים מגיעים עד למטה, ואילו הקו האמצעי מתחיל למעלה, בעליון.
אף פעם לא אוכל לקשור את שני הקווים במצב הנוכחי שלי, אוכל לעשות זאת רק בתנאי שאני אכלל בעליון, אבטל את עצמי בפניו ואעלה למדרגה הבאה. כשאני נמצא שם, שני הקווים שהרגשתי קודם לכן במדרגה הקודמת, מתאחדים לאחד וכבר אינם סותרים זה את זה, למרות שקודם הם היו מנוגדים לגמרי.
הקו האמצעי תמיד נמצא גבוה יותר משני הקווים, ניתן להשיג אותו בעלייה למעלה מהדעת, משמע "במדרגה הבאה". רק אז הסתירה נעלמת. בכוונה נותנים לנו את הסתירות האלו, כדי שלא יהיה ביכולתנו להתמודד איתן, אז הן מכריחות אותנו לעלות למעלה.
מתוך שיעור על אגרת של בעל הסולם, 31.03.2010
ידיעות קודמות בנושא:
שיחה על הקו האמצעי
הרוחניות היא הקו האמצעי
שלושה קוים