דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כשהעולם הזה נעלם

כשהעולם הזה נעלם

laitman_2008-11-13_6695_70.jpg

שאלה: אם העולם שלנו הוא עולם מדומה, אז יוצא שכל הפעולות שלנו בעולם הזה אינן שייכות למטרת הבריאה?

תשובה: זה לא נכון, מפני שעליך לתפקד, לטפל בעצמך ולבנות את חייך בעולם שלנו כך שתוכל להתקיים בו.

הרי כדי להגיע לרוחניות, קודם כל עליך להתאכזב מהקיום הגשמי הזה, לחשוב על האופן שבו תוכל לבצע פעולה רוחנית ולהתחיל לחבר בין חייך בעולם הזה לבין הרוחניות, כדי שכל הקיום הגשמי שלך יהיה מכוון להתפתחות הנשמה.

אז כל מה שאתה עושה בעולם המדומה הזה הופך לרוחני. לכן לאחר מכן העולם הזה נעלם, וזאת מפני שהוצאת ממנו הכול בשביל הקיום הנצחי שלך. הוא נעלם, מפני שהוא התמוסס לחלוטין בעזרה לנקודה שבלב.

דווקא בכך טמון תיקונו, ואילו הוא עצמו אינו משתנה, הוא אינו מסוגל לקבל את תכונת ההשפעה במישרין.

הגוף החלבוני שלנו אינו מסוגל להתקיים בחומר שלו לשם ההשפעה. למרות שכל המרכיבים שלו בדרגות הדומם, הצומח והחי של העולם הזה משפיעים אחד לשני למען הקיום הכללי, הם לא עושים את זה במודע.

אני מממש וממצה את העולם הזה באופן מוחלט אם אני משתמש בו כדי לממש ולפתח בו את נשמתי.

שאר רמות הטבע (דומם, צומח וחי) קשורות ביניהן בקשר גלובלי והרמוני, אלא שהן מקיימות את הקשר הזה בצורה לא מודעת. לעומת זאת, האדם משתמש בדרגות האלה (וגם בבהמה שלו) על מנת לבצע את פעולת ההשפעה בנשמתו, בדרגה העליונה.

פירושו של דבר שהאדם מעלה יחד עמו את כל הבריאה הגשמית.

הוא אינו צריך לתקן את הטבע הדומם, את הצמחים ואת החיות – הם כבר מתוקנים.

אם בהיותי קיים בתוך הגוף הגשמי שלי, אני לוקח רק את מה שהכרחי לחיי ומכוון את כל השאר לתיקון הנקודה שבלב, אז כל דרגות הדומם, הצומח, החי והמדבר של העולם הזה כבר מותאמות לדרגה הרוחנית.

כלומר, דרגות הדומם, הצומח והחי נכללות אחת בשנייה ומנוהלות על ידי הבורא ללא כוונתן הפרטית.

ואני, האדם, חייב לספק את צרכי הגוף הגשמי שלי כדי שהוא יוכל להתקיים, מפני שאני מחויב להתפתח רוחנית.

ואם אני עושה זאת, הגוף הגשמי שלי כבר קיים בצורה שמאפשרת לי להתחיל להשתמש בו בצורה רוחנית.

איני יכול להפוך אותו למשפיע, לשנות את החוקים שעל פיהם הוא מתנהל, אך אם אני מצרף לקיומו בדרגות הדומם, הצומח והחי את הכוונה שאני משתמש בו בהתאם לייעודו – לשם קיום הגוף ולהתפתחות הנשמה – אז הוא לוקח חלק פעיל בכל התיקון.

יחס כזה מביא את כל הבריאה לגמר התיקון. ושום דבר לא נעלם.

בסופו של דבר, אין שום חלק של רצון, אפילו בעולם המדומה הזה, שלא מיתקן.

מתוך שיעור על המאמר "גוף ונפש", 01.12.2009

פוסטים קודמים בנושא:
כל הבריאה תהיה שלך!
המשחק של מחשבת הבורא

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest