כשהמחוג יזוז

מתוך הספר "המאור ושמש", רמזי ראש השנה: "צריך להתדבק ולהתקשר זה לזה ושנהיה נסגרין זה לתוך זה בלב כל אחד, שנהיה לאגודה אחת, לעבוד את ה' בכל לב."

אין מקצת ברוחניות, כלומר, שלוש, שבע או תשע ספירות. חייבות להיות עשר ספירות, כי פחות מעשר אנחנו לא מרגישים, אנחנו מרגישים רק מידה שלמה. זה דומה למכשיר שבתוכו מצטברים הנתונים ואחר כך פתאום המונה קופץ. כמו שעון שמונה שניות בפנים, וכאשר מצטברת דקה שלמה המחוג פתאום קופץ לחלוקה הבאה.

בדיוק כך קורה גם בעבודה שלנו. כי עד שאנחנו מגיעים ל"מלכות" אנחנו יכולים לעבוד ולעבור מצבים שונים באופן לא מודע. האדם יכול להסתובב, להתחיל לעשות המון דברים, אבל חייבים לחכות עד שהוא "יקבל שכל". כלומר, הוא חייב לעבור מספר פעולות מסוים, עד שיהיה לו קשה והוא לא ידע מה לעשות עם עצמו ואחר כך פתאום הוא "מקבל שכל" ומבין מה הוא עושה! כלומר, הוא חייב להגיע לרוויה, למידה שלמה.

לכן, כאשר אנחנו מתאספים, אנחנו חייבים "להתדבק ולהתקשר זה לזה ושנהיה נסגרין זה לתוך זה בלב כל אחד, שנהיה לאגודה אחת, לעבוד את ה' בכל לב", כלומר צריך להתגלות רצון במידה שלמה. וזאת בעיה, מפני שאנחנו כל פעם נופלים כמו מטפסי הרים, שוב ושוב. וכך עד שמצטברת כמות היגיעה, מספר הניסיונות מצטבר למידה שלמה. כפי שכותב בעל הסולם באגרת מספר 19: "אולם "מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן", כי השי"ת מונה כל העראותיו, ומחבר אותם לשיעור השלם, שבמדת הקושי', ליום המיועד."

מתוך שיעור ההכנה לכנס הערבה, 30.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
העיקר באסיפה, שכולם יהיו באחדות
הרצון של העליון, הוא איחוד כולל
שני הקטבים של האחדות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/bPVEW

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest