כשהאגו תלוי על העץ ואהבת הזולת עולה על הסוס

עושה רושם שהמציאות לא יכולה להיות עגומה יותר, ורק נס יציל את המצב… זה בדיוק הזמן לגלות את ההסתר שבמגילה שקורא לכולנו להביט אל הזולת ולצעוד לכיוונו…

מה לא עברנו? גזירות, מכות ואיומים מכל הסוגים, ותמיד ברגע האחרון ניצלנו "בנס". הפעם נדמה שהנס המיוחל מבושש להגיע…

לא הרחק מכאן אורבת איראן להזדמנות הנכונה לבצע ניסוי כלים, מצפון מתחוללת מלחמה בין כנופיות שמדי פעם זולגת אלינו, דאע"ש מתקדם בצעדי ענק, חיזבאללה מאותת כבר לסבב הבא וגם חמאס משקם תשתיות. ובעולם? ארה"ב כבר לא עומדת מאחורינו באש ובמים, ובאירופה הולכת וגואה האנטישמיות. לכל אלה מצטרפת מנהיגות לא יציבה ופערים כלכליים-חברתיים וקיבלנו מציאות עגומה.

מה עושים? מגילת אסתר מספקת לנו את התשובה. חכמי הקבלה שופכים אור חדש על הסיפור המוכר, ומסבירים שמדובר באחד הטקסטים המוצפנים והחשובים בין כתבי הקודש. נתחיל מהשם שלה: מגילה מלשון גילוי, אסתר מלשון הסתר, כלומר גילוי ההסתרה. סיפור המגילה הוא תרחיש ממשי אשר מתקיים כאן ועכשיו, ומתאר מאבק אדיר בין שתי גישות לחיים: "המן" ו"מרדכי".

המן מייצג את הגישה הנוכחית לחיים – תחרות, שנאה, פילוג, מרפקים לכל כיוון, דאגה לעצמי בלבד… המן הוא האגו, הכוח שמנסה להפריד בינינו בכל מחיר. המן שונא את מרדכי כי הזקן היהודי שיושב בשער המלך, מסמל בדיוק את הגישה ההפוכה. מרדכי מייצג את הגישה שעליה נוסדנו כעם עוד בימי אברהם – החסד ואהבת הזולת.

המאבק בין המן לבין מדרכי מסמל את המאבק הנצחי שמתחולל בעם שלנו בין הפירוד לאיחוד. מימי אברהם שאיחד את בני ישראל סביב אהבת הזולת, דרך מתן תורה שבו התחברו בני ישראל "כאיש אחד בלב אחד" ועד להקמת בית המקדש הראשון בידי ממלכת ישראל המאוחדת – כשחיבור ואהבה שררו בינינו, שגשגנו גשמית ורוחנית, וכשהאגו קרע אותנו לפלגים – הידרדרנו לתקופות הקשות ביותר שלנו.

הפירוד הביא לחורבן בית המקדש ופיזר את היהודים בין 127 ארצות ממלכת אחשוורוש. כמו שמעיד עלינו המן בתחילת המגילה: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". עם ישראל מפורד ולא מסוגל להכריע לטובת אהבת הזולת. זו המבוכה האמיתית שאוחזת בשושן הבירה, וזו גם הסיבה לכך שהפור נופל והעם נידון לכליה.

הצו יוצא לדרך והמצב נראה אבוד, אבל אז יוצא מרדכי לכיכר העיר, קורע את בגדיו וקורא לאחיו להתאחד. בעזרת אסתר הוא "כונס את כל היהודים בשושן" ומחבר ביניהם. כך, ברגע האחרון, גיבורינו מצליחים להפוך את רוע הגזירה.

כאמור, לא מדובר רק בדרמה היסטורית טובה. כאז כן היום, אנחנו קרועים למחנות, וכתוצאה מכך איום קיומי מרחף מעל לראשנו ואנחנו שרוים במבוכה. ההתחזקות של אויבינו מכל עבר מזכירה לנו את מה שנדמה ששכחנו – רק החיבור בינינו, כמו שעשו היהודים בשושן, יוכל לשנות את רוע הגזירה.

עד כה נהגנו בדרכו של המן, ניסינו להיות ככל האומות ולהילחם באויבינו בכוח הזרוע, ואילו את המערכה הפנימית על האחדות בינינו אנחנו מפסידים. דרכו של מרדכי מאפשרת לנו להפוך את הפור, ממש כמו אז. אם נתלה את האגו שמפריד בינינו "על העץ" ונעלה את אהבת הזולת "על הסוס", נממש את המהות הפנימית שלנו ונביא לעיר לשושן, לשדרות ולת"א, "צהלה ושמחה" אמיתיות, כמו שהובטח במגילה. ואז אפילו אויבינו הגדולים ביותר יהפכו לתומכינו הנלהבים…

אם יש בך שאלה בוערת, בכל יום ראשון בשעה 20:00 אני עונה על שאלות המאזינים ברדיו 103FM