דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כשאתה משיג את המקצוע של הבורא

כשאתה משיג את המקצוע של הבורא

Laitman_2012-05-10_4956.jpg

גדלותה של חכמת הקבלה היא בכך שהיא מעניקה לנו שיטה שמאפשרת להזמין אנרגיה עליונה שמתקנת את טבענו ומאחדת בינינו בצורה פלאית. לא צריך לדאוג לשום דבר – רק במקצת להשתדל ליצור קשר בתוך הקבוצה, לשמור על טיפת האיחוד והערבות בפעולות המשותפות. זה מספיק כדי למשוך את המאור המחזיר למוטב.

מצד אחד, מונחת לפנינו דרך ענקית, שינויים קשים ונוראיים שדורשים מאמץ עצום של כוחות אנושיים. ומצד שני, אנחנו לא צריכים לקיים שום פעולה בעצמנו – צריך רק למשוך את האור שהוא יבצע את העבודה.

אנשים רבים מנסים לתקן את עצמם בעצמם ומניחים שדבר כזה אפשרי. אולם זה לעולם לא יקרה – כשהם יתייאשו הם יעזבו את הלימודים וייפרדו מהקבוצה. הרי כל מאמציהם מכוונים לא אל האור, הם רוצים לעשות הכול בעצמם, במקום לבקש כפי שמבקש התינוק כשהוא יושב על הידיים של אמא.

אני צריך להרגיש את עצמי בידיו של הבורא, להרגיש שאני תלוי בו. ולאחר שהבנתי שכל פעולה מתחילה מבקשה שמופנית אליו, אני אעמוד לידו, אחזיק אותו ביד, כמו ילד שעדיין לא משחרר מעצמו את המבוגר. אני אמשוך אותו אחריי כדי לתקן את הפגמים שלי. כשאגלה בתוכי את המחשבות והרצונות הלא-מתוקנים אני בצורה הכרתית ומודעת אקרא לו שיתקן את הפגמים הקונקרטיים הדורשים תיקון.

וכך אנחנו גדלים, מגלים את הקלקולים בינינו שבאים כתוצאה מהשבירה, ומבקשים מהבורא, מהאור, לתקן אותם. בהתחלה, כשעדיין איננו מסוגלים לדבר איתו, אנחנו פשוט מצביעים על הבעיה ואומרים לו: "תתקן!". ולאחר מכן כבר נסביר לו מה אנחנו רוצים. כך גם הורים דורשים מהילד לספר להם על ה"צרה" שלו, כאילו הם אינם מבינים בעצמם מה הוא צריך. צריך להיות כאן קשר, תגובה, הסבר, השתתפות מצידו של הילד, יותר ויותר. את חלקו של המעשה הוא מבצע ואת החלק האחר מבצע המבוגר.

כך אנחנו לומדים את ה"מקצוע" של הבורא, מגיעים למקומו, עד שאנחנו מתקנים את כל המערכת ורוכשים את המעמד שלו.

אם כן, תכתבו לעצמכם על הלב – אנחנו לא מבצעים אף פעולה. בין אם רע לנו ובין אם טוב לנו, בין אם אנחנו רואים את הפגם ובין אם אנחנו רוצים לתקן משהו – לפני הכול עלינו לברר בצורה מקסימאלית את מה שנשבר, ולאחר מכן להבין שרק האור יכול לתקן את זה. כל הפעולות והקשרים בקבוצה, חוסר ההבנה, המריבות ועוד – את הכול מעורר הבורא, כדי שאנחנו נזמין את הגילוי שלו בינינו. נאמר: "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו". להעלות מ"ן, תפילה, בקשה לתיקון – זה כל מה שעלינו לעשות. אני "מתפלל", כלומר דן את עצמי, נעשה שופט של עצמי, וכך אני מזמין את כוח התיקון.

בדיוק כך צריך לפעול, ולחזק את הקשר בינינו. הקבוצות צריכות להיצמד לעיקרון הזה ולהיות כמו איברים של גוף אחד, בדאגה זה לזה. הרי כל אחד שנופל מפיל את האחרים. לפעמים מה שקורה בקבוצה מגיע לא כתוצאה מהתגברות האגו לפני העלייה למדרגה הבאה, אלא כתוצאה מנפילה שאירעה בקבוצה אחרת. הרי כאשר חלק מסוים מהגוף חולה, המחלה שלו עוברת גם לחלקים האחרים.

בהתחלה יש ליצור את המצב הנכון בקבוצות, ולאחר מכן, בין הקבוצות. יש לדאוג זה לזה, יש להתחבר, לדאוג לבריאות הרוחנית הכללית שלנו – ואז תוך מספר חודשים יתגלה לנו העולם הרוחני, ותוך שנים ספורות נגמור את התיקון.

עדיין לא ניגשנו לעבודה הזאת, עדיין איננו פועלים בצורה הכרתית ונכונה – לא בקבוצות ולא בקשר ההדדי ביניהן. הדברים האלה מתגלים בהדרגה, צריך להכיר בהם, להבין אותם, ובשביל זה צריכה להיות דרישה פנימית. שום דבר לא יבוא מעצמו, אם לא תדרוש זאת.

אם כן, עלינו להסביר לעצמנו את הכלל הזה של הערבות בדרך של חיבור הדדי. ואנחנו מתחברים רק באמצעות התפילה המשותפת שלנו, כשכולנו יחד מבינים שרק האור העליון ישכין שלום בינינו.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס בניו ג'רזי, 12.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
החיים בהשפעה הם קלים ויפים
הטוב ביותר לחברים
לחייב את הבורא לעזור לנו

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest