דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / כפתורי הבקרה של העולם הרוחני

כפתורי הבקרה של העולם הרוחני

laitman_2010-12-26_0785_us-70.jpg

כנס הקבלה העולמי במוסקבה, שיעור מס' 2

שאלה: כיצד ניתן לכוון, בצורה מקסימלית, את פעולותיי בהפצה לשורש הרוחני? כיצד עליי לתאר לאיזה תהליכים בעולם הרוחני הפעולות הללו תואמות? היכן בתוך התמונה הזאת נמצא העולם שבו אני מפיצה, היכן אני והיכן קבוצת הגברים?

תשובה: את שואלת שאלות ששייכות כבר למדרגה הבאה. כלומר, את רוצה להרגיש את ממשיות הפעולות שלך: במה בדיוק הן מתבטאות, היכן נמצאים הכפתורים הללו, החוטים, הכלים שבעזרתם אני שולטת, כשאני מעבדת את החומר, מפיצה, עושה משהו? כיצד בדיוק אני פועלת, באיזה כיוון כל זה מתרחש?

למעשה, כל זה בינתיים עובד רק לטובת החיבור הכללי. לא לטובת הגעה ישירה למדרגה עליונה, אלא על מנת שבמדרגה שלנו יתרחש החיבור. ברגע שהחיבור בינינו נעשה במידה כלשהי דומה לאור העליון, האור הזה מתחיל להשפיע על החיבור ומעלה אותנו בהתאם לדרגתו.

כלומר, כל מה שאת עושה פועל רק לטובת החיבור, ולשום דבר מעבר לזה! אך ברגע שהחיבור מגיע לדרגת עוצמה מסויימת, לסף כלשהו, מיד מתחיל להיווצר המגע בין החיבור הזה והאור. האור משפיע על החיבור הזה, מתחיל להתגלות בו, להרגיש אותו. ואז הניסיון שלך לחיבור הופך לאמיתי. ואלה שנכללים בתוך הרצון המשותף ומעצבים אותו, במידת השתתפותם, מתחילים להרגיש את מה שמתגלה בתוך הרצון המשותף הזה.

נניח שאלף אנשים משתתפים ביצירת הרצון המשותף, מנסים להתעלות מעל האגואיזם שלהם, בעזרת פעולות שונות לבנות משהו משותף לרצון. הם מתעלים מעט מעל השבירה של הרצון הזה, שהיתה עוד לפנינו, משתוקקים לחיבור. ההשתוקקות שלהם, המאמץ, מעורר את משיכת האור, את התגלות האור בתוך הרצון הזה.

כשהמאמצים הללו מצידם מגיעים לעוצמה מסויימת, אז האור מתגלה בפעולתו על הרצון, נועל אותו בתוכו בדרגה מסויימת, הרצון נעשה משותף, ובתוכו מתגלה התכונה הנעלה הזאת. ואת, על ידי ההשתתפות בתוך הרצון הכללי שהשקעת בו, נניח, עשרה קילוגרמים של מאמצים, מרגישה בעשרה קילוגרמים את מה שמתרחש בו. יכול להתרחש בו גם גילוי האור והבורא במיליון קילוגרמים, אך את תרגישי רק במידת השתתפותך.

שאלה: אם אני מתארת את החיבור, האם זה מספיק?

תשובה: וודאי שזה מספיק לתאר לעצמך את החיבור. אך בכל זאת, החיבור יהיה תלוי במאמצים המשותפים, ואילו את תרגישי אותו במידת מאמצייך הפרטיים. כלומר, את תלויה גם במאמצייך וגם במאמצים הכלליים.

את תלויה במאמצים הכלליים, מכיוון שאחרת לא יתרחש גילוי האור, מכיוון שהוא מתגלה במאמצים הכלליים בלבד. ובמאמציך הפרטיים תלויה עוצמת האור, המדרגה שתתגלה לך. כלומר, יתכן שהרצון הכללי הזה יגיע למדרגה, נניח של חמישים מטרים, ואילו את תרגישי בסך הכל עליה של חמישה סנטימטרים.

שאלה: האם אני יכולה לעזור למאמץ המשותף אם אני מתארת בתוכי את הרצון שעושה את המאמץ הזה? הרי אני לא אתחיל לגשת לכל אחד ולמשוך אותו: "קדימה!"

תשובה: הרצון שלך עצמו הוא כבר השתתפות במאמץ הכללי הזה. האחרים יכולים לא לדעת עלייך. את יכולה לחיות בקוטב הצפוני באיזו פינה נידחת. מה זה משנה?! אפילו אם את בכלל לא קשורה אליהם, הרצון שלך הוא כבר הופך להשתתפות שלך. ואם אנחנו נצליח – כולם יצליחו, לא משנה באיזה מקום בעולם הם נמצאים. הרי כל הרצונות שלנו קשורים הדדית אחד לשני, אנחנו שותפים בשדה אחד משותף.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס במוסקבה, 10.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מגבֵּר לאור
יחד, לקראת האור
אל השלמות, בהרמוניה עם הטבע

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/U5DoB

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest