כפר גדול

קודם כל, אנחנו זקוקים להשכלה אינטגרלית, שבה אנחנו נשענים על הרבה עובדות, על דעת מדענים, חוקרים, אנשי מדעי המדינה, אנחנו מספרים ומראים לאנשים באופן ברור היכן אנחנו באמת נמצאים.

האדם אינו יודע שום דבר בחיים שלו, חוץ מעבודה, כדורגל, בירה, וכל זה נראה לו בסדר הדברים הנכון. הוא אפילו לא מתאר לעצמו שאם היום, באופן פתאומי, יתנתקו הקשרים בינינו, אז כל זה לא יהיה קיים: לא מה שאנחנו רואים מסביבנו, לא מה שיש לנו בבית! כלומר, ללא חילופים בינלאומיים מסחריים, פוליטיים, תרבותיים, צבאיים, לא משנה באילו רמות, לא היה קיים שום דבר.

ההשכלה האינטגרלית, בראש ובראשונה, מדברת על אותה הדרך שאנחנו עברנו באבולוציה, ושננעלנו. והיום אנחנו לא יכולים להיפתח. להיפך, האבולוציה נמשכת, בכך שבכל יום מהדקת בצורה יותר ויותר חזקה עמים, מדינות, כל מיני ציביליזציות, והדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות, זה ללמוד לחיות בצורה אינטגרלית.

אבל הסתבר, שהמדינות אינן יודעות לעשות זאת. אנחנו רואים את זה בדוגמאות של השוק המשותף, של הבנקים הבינלאומיים וכדומה. אז מה כבר אפשר להגיד על ארגונים פשוטים של נשים, ילדים, ואפילו ארגונים חינוכיים, איפה שכל אחד מושך את השמיכה לעצמו?! יוצא, שבארגונים התרבותיים וההשכלתיים האלה גם כן אין אפשרות להגיע למשהו משותף. כל אחד מושך לעצמו, כל אחד חושב שהוא גדול יותר, טוב יותר והאחרים צריכים להקשיב לו.

והדבר העיקרי, הוא שהמערכת נעה קדימה ונסגרת, מתחברת, מתהדקת, בכל גלגלי השיניים, אפילו הקטנים ביותר, כך שכל אחד מאיתנו תלוי זה בזה.

אם אתה תיגש היום לחקלאי פשוט מסין, מרוסיה, מאירופה או מאמריקה, שמגדל אורז, תפוח אדמה או שמייצר חלב, בשר וכולי, אז הוא יאמר שצריך לעשות זה וזה, כך וכך, מפני שבעולם מתרחשים איזה שהן פעולות: ארגנטינה מספקת בשר, סין עוד משהו וכולי.

אני נתקל בזה הרבה פעמים. לא מזמן הייתי באמריקה הדרומית והצפונית ודיברתי עם אנשים שעוסקים בחקלאות. יש להם מודעות עצומה לֵמה שמתרחש בעולם בתחום שלהם ואפילו לא רק בתחום שלהם, אלא גם בתחומים סמוכים.

היום חקלאי פשוט שמגדל נניח פלפל אדום, יודע את כל חדשות המדע שנוגעים לתרבות הזאת ומיודע היטב לֵמה שמתרחש בעולם בתחום הזה. יוצא, שהאדם כל הזמן נעול ולגמרי תלוי באחרים. הוא יודע, שאם איפה שהוא יתרחש משהו או שהיבול שלו יאבד בגלל שאף אחד לא יהיה זקוק לו, אז בסופו של דבר הוא בעצמו יהפוך להיות עני.

כלומר הרגשת התלות הכוללת מגיעה כבר עד למשקים הקטנים ביותר, ובשנים הקרובות זה יגיע גם עד לאנשים הפשוטים.

מתוך שיחה מס' 35 על החינוך האינטגרלי, 29.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
תפקח את העיניים, אתה הרי גורם נזק לעצמך
יריבות אגואיסטית
לדלג מעל המלחמה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Q05k4

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest