דף הבית / חינוך, ילדים / כפייה או הכרה

כפייה או הכרה

laitman_2010-12-14_9651_us.jpg

הכלל "ואהבת לרעך כמוך" שכתוב בתורה, למעשה לא מדבר על העבר ולא על היום. אפילו הדתות מזמן עזבו את המטרה הזאת כמטרה בלתי ישימה ועברו לבעיות רגילות, לעזור במשהו לבני אדם, להגן עליהם במשהו, לעודד אותם בצורה פסיכולוגית, ולא יותר מכך.

אך היום אנחנו רואים שהטבע מחייב אותנו לזה. זאת אומרת, צריך להסביר לעצמנו ולכולם שתחת השפעת כלי התקשורת, תחת השפעת החברה, אנחנו נוכל להתחיל לשנות את האדם. רק אם זה לא יהיה שקר כמו בזמן ברית המועצות.

היו נשמעות שם מילים נכונות מאוד, הוצבו מטרות נכונות, אך הן לא לוו בחינוך האנשים, רק דיברו על חינוך ועל יצירת אדם סובייטי חדש, "אישיות חדשה", "דבר כזה לא היה קודם בעולם" וכו'. מילים נהדרות אלו תאמו בצורה נפלאה לשיטה האינטגרלית, אך במציאות זה לא היה. הדבר היחיד שהיה הוא כפייה, דבר שבשום פנים ואופן לא צריך להיות! לא צריך להיות פחד ולא מכות, לא השמדה, ולא לחץ איום וכל שאר הדברים שנערכו על ידי המדיניות הסובייטית.

שינוי צריך להתרחש לא בכפייה אלא על ידי הכרה. וההכרה אצל האנשים תבוא מתוך משבר שהמוצא ממנו לא קיים. יוצא, שאם בזמן השלטון הסובייטי מישהו היה צריך את זה וכל השאר לא, היום להיפך, כולם זקוקים לזה, כיוון שאין מוצא אחר ממצבנו. במקרה הגרוע מוכנות עבורנו מלחמות עולם והשמדה הדדית. הרי למה עוד יכול להביא אותנו האגו. אנחנו מבינים שרק לזה.

לכן או שהמבנה החברתי הבא שלנו הוא נאציזם, פאשיזם, השמדה הדדית, או שזו תהיה תנועה הכרתית קדימה, כשאנחנו בעצמנו יוצרים את עצמנו בדרגה חדשה, כלומר עוסקים בחינוך עצמי.

מתוך השיחה מס' 6 על החינוך האינטגרלי, 14.12.11

ידיעות קודמות בנושא:
המעבר להשפעה כתהליך טבעי
קרל מרקס וחכמת הקבלה
קומוניזם – מסתבר שזה טוב!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest