דף הבית / אקטואליה / ישראל היום / כסף קונה את הכול?

כסף קונה את הכול?

בעל הסולם, עיתון "האומה": "חוק התפתחות הדרגתי… הוא חוק מקיף לכל הבריאה כולה; ועליו נבנו כל מערכות הטבע כולה; הן הבלתי אורגנים והן האורגנים עד למין האנושי בכל תכונותיו האידיאליים כמו החומריים".

מדובר על היסוד שעליו מתבססת הדוקטרינה של קרל מרקס. למעשה הוא היה לומד את הכוחות שפועלים בטבע. הרי הכלכלה היא העתקה מהאגו שלנו.

אנחנו קשורים זה לזה ביחסים שונים, ואנחנו רוצים לשקול אותם, למדוד אותם ולסדר אותם. כמו שאמרו החכמים: "לכו ותתפרנסו זה מזה". כדי לפרנס את עצמנו, אנחנו קובעים בינינו סוגים שונים של קשרים, והם נמדדים על ידי המדע שנקרא "כלכלה". הקריטריון שלה הוא: כמה אתה תיתן לי, וכמה אני אתן לך.

"אי אפשר לקנות את הכול בכסף", אנחנו אומרים בזלזול. ובכל זאת, אין לנו כלי מדידה אחר. כיצד נוכל לבדוק באיזו מידה אנחנו אוהבים או שונאים זה את זה? אם היינו יכולים למדוד את היחס שלנו בזהב, בכסף, במטבעות, באמפרים או בקילוגרמים – זה היה נפלא. אז היינו יודעים כיצד לבנות את החברה והיינו מעניקים צביון ייחודי ליחסים ההדדיים של כל אחד וליחסים הגלובליים בחברה. אך הבעיה היא שחשבונות כאלו אינם אפשריים – והיום זה מתגלה.

האנושות תמיד חיפשה את הקריטריונים שלפיהם יהיה ניתן למדוד את הרגש ואת השכל, את האהבה ואת השנאה, את היחס לילדים, לשכנים, לזרים… אנחנו נמצאים בתוך רשת כוחות, והיא היא הרצון שכל הזמן מתחלק בינינו לאלפי וקטורים וכיוונים. ישנם מקצועות שונים שעוסקים בכך, למשל פסיכולוגיה וסוציולוגיה, ועל אף שהם מתבססים על משהו, בכל זאת אין לנו קריטריונים ברורים. ולכן אנחנו סובלים מאוד בחיים.

באמת, לא הכול נמדד בכסף, אך אם יש משהו שניתן למדוד בכסף, זה טוב ומועיל, זה עוזר להעריך את הכוחות ואת היכולות של האדם. ולמרות העיוותים האגואיסטים, עדיין יש בכך משהו בריא. לדוגמא, האמריקאים אומרים ממש כך: "האדם הזה שווה שלושה מיליון דולר". זהו כבר כלי מדידה, ולא כדאי לזלזל בכך. בחברה האנושית חשובה מאוד האפשרות למדוד.

ולכן מאחורי כתביו של מרקס מסתתרת פילוסופיה עמוקה. הוא כתב לא סתם על כסף. כאשר ההתפתחות התעשייתית משכה את האנשים מהכפרים אל הערים, כאשר התחזקו הקשרים ההדדיים, כאשר היצרנים ניגשו לפיתוח הטכנולוגיות התעשייתיות, כאשר החל מסחר נרחב – אז הופיעה האפשרות למדוד באופן כלשהו את היחסים ההדדיים החדשים. מרקס עשה עבודה רצינית בכיוון הזה. במה הוא טעה – זאת שאלה בפני עצמה, אך הגישה שלו יסודית ועמוקה מאוד.

כיצד למדוד את היחסים בינינו – זאת הנטייה שמונחת ביסודו של מדע הכלכלה. צריך להבין כיצד אנחנו מספקים לעצמנו ולאחרים את אמצעי הקיום, כיצד אנחנו מתקשרים כדי "למלא" זה את זה למען מילוי עצמנו, כיצד נרקמת הרשת של הקשר ההדדי שלנו. וכשהיא מתחילה לגדול, פירוש הדבר הוא שעוד מעט יתגלה בה קלקול אגואיסטי גדול שאנחנו נצטרך לתקן.

כך באמת הכול קרה. במשך אלפי שנים כל אחד היה דואג לעצמו ולסביבה הקרובה שלו, ללא קשר מיוחד עם האחרים. אך לאחר מכן, הקשר הכללי החל להתחזק, במיוחד הודות לעם היהודי שיצא לגלות. הרי העם הזה היה מפוזר בכל קצווי תבל ושמר על שפתו ועל הקשרים בין הקהילות השונות, ובכך מתח עוד ועוד חוטי קשר חדשים בכל העולם. וסוף כל סוף, רק לפני שלוש מאות שנה החלה המהפכה התעשייתית, המלווה במסחר רחב ברמה בינלאומית.

התהליך הזה מכוון לקראת התיקון. הרי התיקון שלנו הוא שנהפוך להיות כגוף אחד ונגלה את העולם הרוחני בקשר ההדדי הנכון בינינו. אולם בהתחלה צריך לגלות את הצורה המעוותת שלו בשלב הנוכחי. אנחנו נגלה שבסך הכול כולנו פרא אדם אחד, אדם הראשון שנשבר. נגלה שהקשר ההדדי הגלובלי בינינו הוא קשר שבור, שמוביל אותנו להרס.

כך גם בימי קדם, אדם היה הראשון שגילה את זה ולאחר 20 דורות, בבבל, האנושות לראשונה הצליחה לראות את הקשרים הנוראים ביניהם.

כך שמרקס רצה להראות לנו את כל מידת הקשר ההדדי בינינו, ולמדוד אותו. הוא היה ממש בתחילת ההתפתחות של התעשייה והמסחר המודרניים, בתחילת תהליך הגלובליזציה שהפך אותנו לכפר גלובלי אחד. לא במקרה ה"קפיטל" שב וצובר פופולריות בימינו. אנחנו שוב מתחילים לשים לב לעבודה שלו. וזה לא משנה שהוא בנה את החישובים שלו על בסיס התעשייה של המאה ה-19, שהפכה עבורו לסוג של "מעבדה". עדיין, הוא תפס נכון את המגמה, שמקבלת היום צורות גרועות מאוד.

מתוך שיעור על מאמר שבעל הסולם פרסם בעיתון "האומה", 09.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
מרקסיזם – לא מה שחשבנו
קרל מרקס וחכמת הקבלה
קארל מרקס על השפעת הסביבה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/KSWZG

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest