קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
|
שיעור |
סדנה |
לצפייה בשיעור
להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור:
איחוד הכלי הנשי לעזרת הכלי הגברי
הכנה לכנס גברים הקרוב
זכר ונקבה בראם
1. "זכר ונקבה בראם. משמע, כל צורה שלא נמצאו בה זכר ונקבה, אינה צורה עליונה, כראוי. בכל מקום שלא נמצאו זכר ונקבה יחד, אין הקב"ה שם דירתו באותו המקום. וברכות אינן נמצאות אלא במקום שנמצא זכר ונקבה. שכתוב, ויברך אותם, ויקרא את שמם אדם ביום הבראם. ולא כתוב, ויברך אותו, ויקרא את שמו אדם. ללמדך, שאפילו בשם אדם אינו נקרא, אלא זכר ונקבה יחד".
ספר "זוהר לעם", פרשת "בראשית" ב', פסקאות 368-369
אחד בשיתוף
2. "ז"א ונוקבא דאצילות נבחנים לבחינת אחד בשיתוף, כי אעפ"י שהנוקבא כולה גבורות, מ"מ כל שלימותו של ז"א תלוי בחיבורו עמה, ואין אור א"ס שורה על ז"א זולת בשעת חיבורו עם הנוקבא. הרי שהם אחד בשיתוף, שאור אחדותו ית' שורה רק בשיתופם יחד".
בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, כרך ג', חלק ח'
דוקא על ידי איש ואשה נולד ולד
3. "דוקא על ידי איש ואשה נולד ולד. מה שאין כן מזכר לבד, או מנקבה לבדה, אי אפשר לצאת תולדה. ועל דרך המוסר נקרא זכר כח ההשפעה, ונקבה כח הקבלה. וענין תולדות, היינו מעשים טובים, שיהיה בהם רוח חיים. לכן בזמן שיש לאדם כח השפעה לבד, אז אין לו היגיעה … ואם אין יגיעה אי אפשר לזכות לאור ה', כמו שאמרו חז"ל "לא יגעת ולא מצאת אל תאמין" (מגילה ו' ע"ב).
ואם יש לו רק כח הקבלה, ואין לו נצוצי השפעה, כבר אי אפשר לעשות הבחירה, שיוכל להיות מואס ברע ובוחר בטוב, כי אז אין לו הכח שיוכל להכריע לכף זכות. לכן דווקא בזמן ששני הכוחות שווים, היינו כח הקבלה וכח ההשפעה, אז יש לו מקום עבודה ויגיעה, שיוכל להתגבר על ידי היגיעה ולהכריע לכף זכות. ואז המעשה הזה שהכריע לכף זכות נקרא ולד, היינו שהקדוש ברוך הוא נותן רוח חיים בהמעשה הזה".
כתבי רב"ש, כרך ג', מאמר "דווקא על ידי איש ואשה"
נשים אינן מתברכות אלא מברכתם של זכרים
4. "הזכרים צריכים להתברך מתחילה, ואחר כך הנשים, שנשים אינן מתברכות אלא מברכתם של זכרים. וכשהזכרים מתברכים, אז מתברכות הנשים. שכתוב, וכיפר בעדו ובעד ביתו. שצריך לכפר על עצמו תחילה, ואחר כך על ביתו, שהזכר קודם לנקבה, כדי שתתברך ממנו".
"זוהר לעם", פרשת "ויחי", אות תצ"ד
השתוקקות הנקבה אל הזכר
5. "הקב"ה אמר לכנ"י, לשכינה, ממני פֶרְייךָ נמצא. ולא כתוב, פִריִי נמצא, אלא, פרייך, להורות על אותה השתוקקות של הנקבה, העושה בחינת הנקבה של הנפש, שנכללת בכוחו של הזכר. ונכללו נפש הנקבה בנפש הזכר, ונעשו אחד, כלולים זה בזה. כי לולא השתוקקות הנקבה אל הזכר, לא היו נעשים פירות בעולם, כלומר שלא היו שום תולדות".
"זוהר לעם", פרשת "לך לך", פסקה 209
עזר כנגדו
6. "ענין נשים היא בחינת עוזרת, כמו שכתוב "לא טוב היות אדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו", שהאשה הכוונה העוזרת. זאת אומרת, מבחינת מה שהיא עוזרת לו, היא נקראת אשה, היינו, שמשלמת לו את העבודה, על ידי זה שהוא משמש עם בחינתה. לכן נבחן, שהיא עוזרת לו להשיג את שלמותו".
כתבי רב"ש, כרך ב', ממאמר "הו מעשים טובים של צדיקים הם התולדות, בעבודה"
7. "הפסוק אומר "לא טוב היות אדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו", היינו שאשתו תהיה עזר ללחום עם הכנגד, שהוא היצר הרע. ואברהם היה לו עזר על ידי שרה".
כתבי רב"ש, כרך ג', מאמר "בחינת בכל"
8. "אם הראש בדאגות, אז המצב רוח הזה הוא בכל האברים. וזהו כמו שותפות, אם כל אחד ממלא את תפקידו, אזי כולם ששים ושמחים, כמו שכתוב, "אשר ברא אלקים לעשות", שבלי יגיעה אין שום דבר.
לכן הבעל הולך ומתיגע ומביא כסף, ואישתו לוקחת את הכסף ומתיגעת בזה, שהיא הולכת וקונה צרכי אוכל ומבשלת, ודואגת, שהמאכל יהיה בטוב טעם. ואזי שניהם ששים ושמחים.
אם האישה מבשלת בטעם טוב, יש לבעלה תאבון לאכול, ואזי יש לבעל כוח ללכת לעסוק ולהביא כסף. וכמו כן, אם הרגלים הולכים לרחוב והידים קונים ונותנים את המזונות למוח, אזי יש כוח למוח לחשוב".
כתבי רב"ש, כרך ג', מאמר "ענין שותפות"
איש ואשה זכו, שכינה שרויה ביניהם
9. "אמר רבי עקיבא: איש ואישה, זכו- שכינה ביניהם, לא זכו – אש אוכלתם".
"סוטה", אותיות י"ז, א'
10. ""איש ואשה זכו, שכינה שרויה ביניהם". ויש לשאול הלא הם שניהם מנוגדים, ואיך אפשר שיהיה ביניהם שלום. אלא דווקא כשאדם נעשה זכאי, היינו שמהפך הקבלה להשפעה, המכונה קבלה בעל מנת להשפיע, אז יש שלום ביניהם".
כתבי רב"ש, כרך ג', מאמר "הבחנות במצבים"
עצם מעצמי בשר מבשרי – ציטוט מחמם לסיום
11. "ויאמר האדם, זאת הפעם. הנה זה דברי מתיקות, להמשיך אהבה עימה, ולהמשיכה לרצונו, לעורר אצלה אהבה. ראה כמה ערֵבים הם דברים אלו, כמה מעוררי אהבה הם, אלו המילים, עצם מעצמי בשר מבשרי, כדי להראות לה, שהם אחד ואין ביניהם שום פירוד".
"זוהר לעם", פרשת "בראשית" – ב', פסקאות 217-219
נספח ציטוטים קצרים בחשיבות הכח הנשי
12. "דרש רבי עקיבא, בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים".
ילקוט שמעוני על תהלים
13. "אמותינו הצדקניות היו ממשיכות השפע מלמעלה למטה לעולם השפל".
ספר קדושת לוי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב – פרשת ויצא
14. "שתי נשים היו נמצאות בעולם, ואמרו שבחו של הקב"ה, שכל הגברים שבעולם לא יאמרו כך. הן דבורה וחנה. חנה אמרה, אין קדוש כה', כי אין בִּלְתֶּךָ. וכל הכתובים להלאה, שהיא פתחה את פתח האמונה בעולם".
"זוהר לעם", פרשת "ויקרא", אות שכ"ט
15. "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה".
בראשית, כ"א, י"ב
16. "אברהם לא סמך על עצמו כלום. כי ראה את השכינה תמיד במשכנה של שרה, שלא סרה משם. ומשום שהשכינה הייתה שם, סמך אברהם עליה".
"זוהר לעם", פרשת "וירא", אות שמ"ה
