כמו כלב ברצועה

שאלה: אנחנו עובדים עם אגואיזם במדרגת ה"אדם". איך אנחנו צריכים להתייחס לרצונות של דרגות הדומם, הצומח והחי?

תשובתי: לפי העיקרון של הכרחיות בלבד. לקחת רק כמה שצריך, כל השאר רק מפריע. נאמר: "מרבה נכנסים מרבה דאגה". אם אתה עוסק במדרגת ה"מדבר", אז למדרגות האחרות נשאר לך כוח רק להכרחיות.

לדוגמה, ישנם אנשים המחזיקים בבית כלב. בבוקר הוא נובח בקול רם כשדורש שיוציאו אותו לטיול, והנה הם הולכים יחד: בעל הבית והכלב ברצועה. אני הולך עם ה"כלב" שלי בפנים, והכלב שלו נמצא מבחוץ. ובאמת, ה"בהמה" הזאת דורשת טיפול. אני מאכיל אותה, מטייל עימה, רוחץ אותה, משכיב אותה לישון, עושה את כל הדברים ההכרחיים, רק כדי שהיא תניח לי לעבוד עבודה רוחנית.

יחס בריא כזה מאוד מקל על החיים. את הקיום הגשמי צריך לתחוֹם במסגרות "מכאניות" פשוטות, להתאים לצרכי המערכת, בדומה לגלגלי שיניים במנגנון של שעון. אני צריך להסתדר עם כולם, להחזיק באיזון חומרי מסוים במשפחה, בעבודה וכולי, ואת הכוחות העיקריים להפנות לעיקר.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 10.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
פוליסת ביטוח מהבורא
מקומם של בעלי חיים לא בבית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/kL28y

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest