כמו טיפה בחלל

אנחנו חיים במציאות אחת שנקראת "אלוקים", "העליון", "ההשפעה". היא נקראת עליונה כי היא מעל לכוח שלנו. זהו כוח חזק יותר, שולט יותר. הכוח הזה עיצב את המציאות הזאת, שבה אנחנו קיימים כגוף אחד.

תארו לעצמכם טיפת מים גדולה, למשל כמו בחלל, שלא קיים בו כוח המשיכה, ולכן דלי מים שלם יכול להכיל טיפה אחת, כי הכוחות שמושכים את כל המולקולות זו לזו מחזיקים את הטיפה הזאת יחד. כך גם אנחנו קשורים ב"טיפה" הכללית ללא ההבדלים שנראים לנו כאן. הטיפה הזאת, שהיא הרצון האחד והאור האחד, מתחילה לקבל בצורה המחויבת מלמעלה את כוח הפירוד. אותו האור מתחיל ללחוץ על הרצון ולהטביע ברצון את ההפכיות שלו, והרצון הכללי המשותף מתחיל להרגיש שהוא מתפורר, מתפזר, מתחלק להרבה חלקים שונים.

השבירה הזאת נעשית מכוח האור, שבשליטתו מפזר את הטיפה ההתחלתית למיליארדי רסיסים נפרדים. הם מתרחקים זה מזה ונוצרת בהם הטבעה הפוכה מהבורא שנקראת "פרעה", "אגו", "יצר רע", "טומאה", לעומת כוח החיבור ששלט ביניהם שנקרא "קדושה".

נכון לעכשיו, צורת היחס בינינו הפוכה ממצבנו העליון שנקרא "בורא", וכל התיקון שלנו הוא להבין שאנחנו מפורדים ומנותקים בכוונה, כדי שבעצמנו נרצה להתאחד ולגלות לעצמנו את המצב ההתחלתי שבו היינו בחיבור בתכונה שנקראת "בורא", "השפעה", "אהבה", "איחוד".

העבודה שלנו היא רק לברר את הרצון והנחיצות לכך. במידה שאני עושה זאת אני חוזר לשלמות, וכך, מדרגה אחר מדרגה. לכן, כולנו מפוזרים, בין כולנו שולטת השנאה, זאת ההפכיות של הבורא, "החושך", האחוריים של האור. מתוך החושך הזה עליי לגלות את הרצון לאור. אני מגלה את הרצון הזה על ידי התעוררויות שונות שמגיעות אליי מבפנים ומבחוץ, אני צריך גירוי כלשהו, אך לאחר הגירוי שאני מקבל, אני צריך לתת יגיעה משלי, רגשית ושכלית, ובסופו של דבר אני מגלה שמצב האיחוד שנברא עבורנו על ידי הבורא הוא המצב היחיד שקיים והוא המצב הרצוי.

ואילו מצבי הנוכחי, המציאות ההפוכה שמפרידה בינינו הוא מצב בלתי רצוי. הכוח שמפריד בינינו מפריד בצורה כה מיוחדת, ערמומית וחכמה, שהוא מעורר בינינו התנגשויות שונות, בעיות והתעוררויות שליליות, על מנת לעורר אותנו לחיפוש הטוב. בהתחלה חיפוש הטוב בצורה הגשמית, ואחר כך נעבור לחיפוש הטוב בצורה הרוחנית, ואז נעדיף את זה על פני זה. הבורא כאילו אומר לנו: "קחו את האחוריים שלי. תהיו מרוחקים, מנותקים, העיקר שתיהנו מזה". עלינו לעבוד על כך שנעדיף את הפנים שלו, את הגילוי שלו לעומת המילוי שלנו. נדרשים כאן בירורים ועבודה מאוד מיוחדת מצידנו כדי לחזור למצב שבו היינו יחד בתכונה שלו ששלטה בנו, תכונת האיחוד.

כדי לעורר אותנו לעלות מהרגשת המציאות שנקראת "העולם הזה", שולחים לנו התעוררויות שליליות שונות כמו צונאמי, מהפיכות, מלחמות, שריפות, משבר כלכלי וכן הלאה. כל זה כדי שמעל הדרגה הגשמית שלנו, בתוך הרצונות (הכלים) הנוכחיים שלנו אנחנו נרגיש חוסר נוחות, חוסר יציבות וחוסר ביטחון בקיומנו.

כדי לעורר אותנו לחיפוש המצבים האחרים, בנוסף לרגשות נפעיל גם את השכל: "מה יש לנו? כיצד נגיע למצב טוב יותר?" ואז נעשה בדיקה: "מה כבר ניסינו? מה כדאי לנסות? אולי נפסיק לשקר לעצמנו, אולי נתחיל באמת לחפש פיתרון אמיתי, ולא נאפשר לחוגים שונים להרוויח על חשבוננו ולהביא אותנו למשברים עוד יותר קשים". זאת אומרת, אנחנו בסך הכול מבררים כולנו יחד את מצבנו והיכן נמצא המצב הטוב.

מתוך שיעור בנושא "גלובליזציה – החיים בעולם האינטגרלי", 14.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הלקחים מאסונות הטבע
תשנה את מחשבותיך, ותראה עולם שונה!
סוף עידן הקרח של הנשמה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/u5qsN

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest