דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כל מדרגה מתחילה מעיבור

כל מדרגה מתחילה מעיבור

שאלה: אי אפשר לסמוך על ההרגשות שלי, מפני שהן סובייקטיביות ואינן משקפות את המציאות האמיתית. ומצד שני, בזה שאני מנסה לתאר לעצמי משהו, אני יכול ליפול בשבי של דמיונות שקריים. איך אפשר להיאחז בקו הדק הזה בין דמיון ורגש?

תשובתי: קודם כל צריכים להבין, לאן שלא תלך זה יהיה כיוון שקרי ולא נכון. לכן אל תנסה להיתפס בשביל הזהב, אתה כבר בכל מקרה אבוד ומשוטט בחשיכה.

האמצעי היחיד, זה להידבק בקבוצה, בדומה לטיפת זרע ברחם אימו. אין ברירה אחרת. אם אתה דבוק בקבוצה, אז בטוח שאתה מתפתח יחד עם הטבע, ולא נדרש ממך שום דבר יותר. ואז במקרה כזה, הטבע, אלוקים פועל עליך ומפתח אותך.

הגישה הזאת פועלת בכל מצב. כי "שוטטות בחושך" אופייניים אפילו במדרגות הגבוהות ביותר. בכל מקום ישנם שלבים של "עיבור", "יניקה" ו"מוחין".

נניח, שממדרגה 124 אתה עולה למדרגה 125, שהיא האחרונה. ואפילו כאן אתה מבטל את עצמך לחלוטין, אף על פי שמתגלה לך כל המלכות דאין סוף השבורה.

כמה גבוה שהאדם לא יעלה, תמיד יהיה מצב של "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו". אם ביום שני התגלה לי עשרה גרם של רע, אז ביום שלישי, כאשר תתווסף אליהם מנה נוספת, הם יצברו כוח חדש. היום הם התגלו במקצת, ומחר יתגלו בבהירות הרבה יותר גדולה, בהתאם לסדר גדילת האורות. כתוצאה מזה, הרע שתיקנתי אתמול מתגלה לי בצורה הרבה יותר מקולקלת. ולכן ביום רביעי, כשאני מקבל מנה נוספת של רע, אני מגלה בנוסף לזה שהרע של יום שלישי הוכפל, והרע של יום שני גדל פי שלושה. וכך, זה יותר ויותר גדול. זוהי העלייה הרוחנית.

אפשר להתגבר על זה, רק בביטול עצמי ודבקות בקבוצה בדומה לעוּבר. אין לי רצונות ומחשבות משלי, בביטול עצמי אני משתמש ברגש ושׂכל של החברים. אני רק רוצה להידבק אליהם, למשש את היחס שלהם לבורא, למטרה, לחיים, להיות חדור מהרוח שלהם, כדי שהוא יקבע את המבט שלי על הכול. אני כאילו צף במי השפיר שברחם, ב"אור החסדים"…

צריך רק קצת רגש, ואז המצב הזה ייפתח ואתה תרגיש בו חיים. אפילו אם החברים עצמם לא מרגישים ולא יודעים את זה, אפילו שאין להם שאלות כאלה, בשבילך זו תהיה הרגשה ריאלית. כי אנחנו נמצאים בעולם אין סוף, שבו אין שום שינויים. רק שבינתיים הוא ניסתר מאיתנו, ואתה על ידי הגישה הנכונה, מעלה את הרגישות והתפיסה שלך ובהדרגה מגלה אותו במדרגות הרוחניות. אתה לא צריך לחכות לאף אחד, תפעל.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 26.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
עוּבר חכם
אין מקום מוגן ובטוח יותר מהידיים של אמא
הילד שמחפש את הוריו הרוחניים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/D1zzQ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest