דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כל העולמות – בינינו

כל העולמות – בינינו

laitman_2009-11-06_zohar_tv_8165_70.jpg

ספר הזוהר, פרשת "יתרו", מאמר "וישמע יתרו", סעיף ל"ד: "…הזוהר מבאר סדר האצילות של פרצופי אצילות: עתיק, א"א, או"א, ז"א. ואיך מקור הכל, מסך המלכות, מידת הדין, משתמשת בפרצוף עתיק, ופועלת בא"א, לסתום שם החכמה… ואחר כך מבאר ו"ק דז"א בעניין שישה יריעות. ויריעה המרוקמת, ג"ר דז"א".

בעלי הזוהר גילו את הסדר שביניהם, ובקשר ביניהם הם גילו פרצופים, עולמות, תכונות והבדלים פנימיים, כל זה בין האדם והאחרים. כשהאחרים נראים לו כמחוברים יחד, זה נקרא "עולם אין סוף". אם הוא רואה אותם מחוברים חלקית, זה נקרא פרצופים העליונים ממנו.

כך הם מדברים זה עם זה, כשמגלים כל תכונה וקוראים לה בשֵם "רבי יוסי", "רבי חייא", "רבי אליעזר", "רבי שמעון" ותמונות הטבע. כל אלו הם מצבים שבהם שוֹרוֹת הנשמות שלנו בתהליך התיקון שלהן. לפי הניסיון שלי אני יודע עד כמה קשה לאדם לצייר בדמיון שלו תמונה דֵי פשוטה בעיקרון: אין שום דבר חוץ מהנשמות הנפרדות. הפירוד המלא שלהן מורגש בהן כעולם שלנו. ההתקרבות החלקית ביניהן, ההתכללות של הרצונות זה בזה לפי העיקרון "ואהבת לרעך כמוך" יוצר בנשמות הרגשת העולם העליון. האיחוד המלא ביניהן מורגש על ידי הנשמות כעולם אין סוף, חסר גבולות, חיבור בלתי מוגבל, ובהתאם לזה מילוי מלא באור.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 02.01.2011

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Jg1xC

One comment

  1. אילנית לוי

    האם האדם שמגלה את האחרים כמחוברים חלקית, הוא מגלה שרק הוא נפרד, והם רוצים בחיבורו?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest