דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כל הניסיונות הם לתועלת

כל הניסיונות הם לתועלת

שאלה: בשיעור אנחנו בונים כוונה ומשתדלים להתאחד. האם ניתן לומר שאנחנו מעלים מ"ן, בקשה לתיקון?

תשובתי: זה תלוי ברצון שלנו, בחיסרון. האדם יכול להעלות מ"ן רק על רצון שקיבל מהקבוצה, מהשתוקקות של החברים שאיתם הוא רוצה להתאחד. הוא מרגיש שהוא מופרד מהם על ידי קיר. הוא חייב להתגבר עליו בכל מחיר, אך הוא רואה שאין בכוחו לעשות את זה. ובכל זאת הוא חייב. ואז מהאדם פורצת צעקה שמשׂיגה את "שער הדמעות". פרץ עצום לאיחוד והבנה ברורה באי היכולת שלו, בחוסר אונים, מולידים רצון שנקרא מ"ן.

האדם פונה אל הבורא רק כשמיצה את כל האפשרויות האחרות ואין יותר ממי לבקש. לא ניתן להגיע לדרישה כזו מניסיון ראשון. צריך לנסות שוב ושוב. דוגמה לכך, אמנם גסה אך אמיתית, הוא הזיווג הגשמי. את התנועה פנימה והחוצה הזוהר משווה עם פעולות רוחניות שהאדם מחפש דרך לזיווג הרוחני.

בעל הסולם כתב על זה באגרת י"ט: "עניין יחוד קוב"ה ושכינתיה, שהאדם גורם בהתמלאות סאתו בכיסופיו וגעגועיו, דומה ממש לבחינת זיווג התחתון, הנוהג בלידת גוף גשמי, שהוא גם כן נמשך מסבה הקודם בהכרח, דהיינו הקישוי, פירוש מדה ידועה של כיסופים וגעגועים, שנקרא קושי בלשון הגשמי, שאז יהיה גם זרעו לברכה, באשר שיורה חץ…".

צריך לנסות שוב ושוב לעבור על הרצונות שלך, לחפשׂ את החסרים, להיות חדור מרצונות החברים. כל זה מביא לכבדות, קושי שמסתתרים כאן. ברוחניות הדברים האלה לא כל כך פשוטים, כמו בעולם הגשמי. בסופו של דבר האדם רוכש את נקודת הדבקות, האיחוד. הניסיונות הרבים שאף אחד מהם אינו נעלם לריק, הם שמביאים אותו אליה. כך שמתאר את העבודה שלו בכל מיני צורות – הכול ילך לתועלת.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 05.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
הסיבה הכללית של כל הייסורים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/WDUnE

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest