כל הכוח של הכלי, בסדקים שלו

שאלה: איך החברים יכולים לתמוך זה בזה, אם הם נמצאים בירידה?

תשובתי: תמיכה בין החברים אפשרית רק דרך הבורא. אנחנו לא קשורים בינינו. מרגע שהתגלה הרצון לקבל השבור, אנחנו יותר לא נוגעים ישירות זה בזה, אלא בינינו נכנס הבורא.

רק הוא קושר אותנו. אנחנו כבר לא נחזור אף פעם לכזה חיבור, כדי להיות דבוקים יחד כמו טיפות מים שנכללות יחד לטיפה אחת. בינינו נכנס הבורא ככוח של השפעה הדדית, ושם גם נמצא כוח הקבלה, ה"קליפה". לכן עוצמת הקשר בינינו הופכת להיות פי תר"ך (620) פעמים יותר חזקה ממה שהייתה קודם.

כי גם הכוח של ה"קליפה", הרצון לקבל, וגם כוח האור, הם שניהם חייבים לעבוד לצורך החיבור שלנו, כדי להביא אותנו לאותו האיחוד, שהיה באדם הראשון, כל עוד הוא היה נשמה אחת, כלי אחד, ללא סדקים פנימיים. ועכשיו אנחנו צריכים להדביק את הרסיסים שלנו. וכל אחד מהם גדל על ידי האגו שלו פי תר"ך (620) פעמים, אבל אנחנו בכל זאת צריכים להדביק אותם ביניהם. כלומר נוצרת נשמה, כלי בעוצמה חדשה לגמרי.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 16.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לא לתת לחבר לנבול
איך לחדור לתוך רצון זר?
כולנו ערבים זה לזה!