כל החיים אתה חי ולומד

שאלה: מדוע ההיסטוריה לא מלמדת את החברה שום דבר? מדוע בני האדם לא מסוגלים להבין ולקבל עובדות ברורות ומובנות מאליהן ולהסיק מהן מסקנות להווה ולעתיד?

תשובתי: האנושות לומדת בהדרגה, אבל רק מהטעויות שלה, רק ייסורים דוחפים אותה קדימה. לפי המתואר בספרי חכמת הקבלה, עד לזמנינו כך היה צריך להיות, מפני שעד סוף המאה ה–19, תחילת המאה ה–20, האנושות התפתחה על ידי ״מכות״, ומסוף המאה ה–19 העולם התחיל להשתנות. מלחמת העולם הראשונה היתה תחילת ההתגלות של תהליכים גלובליים בעולם, בהדרגה המגמה הזאת המשיכה והתגלתה בצורה מובהקת יותר לאחר מלחמת העולם השנייה, עד שבימינו אנחנו כבר חיים בעולם גלובלי עם קשרים אינטגרליים הבאים לידי ביטוי בצורה ברורה.

בימינו, כאשר האנושות הגיעה לכזה אגו אינטגרלי, נכנסנו באופן מלא לקשרים הדדיים ובני אדם מתחילים לבוא במגע זה עם זה דרך אוקיינוסים ויבשות, כבר אפשר להסביר לאנשים שהם לא סתם מחוברים אינטגרלית, אלא שהקשרים שבנינו רעים, וקשרים גלובליים כאלה יכולים לטמון בחובם סכנה.

לכן כיום חכמת הקבלה החלה להתגלות ולהסביר לנו שאנחנו חייבים לעלות לדרגת ההתפתחות הבאה שלנו. כלומר עלינו להתחיל להשיג את העולם דרך קשר הדדי משותף בינינו ולא כל אחד באופן אישי דרך חושיו. כשזה יקרה, נרגיש את העולם באופן אחר לחלוטין, במישור אחר, בממד אחר. נראה אותו כמערכת שמקושרת הדדית באופן מלא, מערכת שבה קיים כוח אחד ויחיד שמנהל הכול.

זה דומה ללהקת ציפורים, שמספרן יכול להגיע לאלפִים, ולמרות זאת כולן מצייתות לרצון אחד, לכוונה אחת, לתנועה אחת. קיים ביניהן קשר קולקטיבי, שׂכל קולקטיבי, הרגשה קולקטיבית, מטרה קולקטיבית, ולאף אחת מהן אין מטרה אישית, אלא הכול מכוון רק להשתתפות אינסטינקטיבית במימוש התוכנית הכללית והשגת מטרה משותפת. אם היינו מרגישים את המערכת המשותפת הזאת של קשר הדדי בינינו, למרות האגו שלנו, אז היינו מתחילים להרגיש דרכה את מה שנקרא העולם העליון, היינו מגיעים להרגשה של הטבע הכללי, למצב של נצחיות ושלמות.

עלינו להגיע למצב זה באופן עצמאי ולא באופן אינסטינקטיבי כפי שקורה אצל ציפורים, דגים, דבורים וכדומה הנמצאים בדרגת החי. עלינו להגיע לזה למרות ובניגוד לאגו שלנו בכך שנתעלה מעליו ונתחבר בינינו, ואז נתחיל להרגיש את הכוח שמנהל את הכול.

כאשר סוגים שונים של נמלים, ציפורים, או דגים מתחברים אז הכוח הקולקטיבי הכללי מנהל אותם, כך מתגלה ביניהם הכוח העליון. הם נעים מבלי לשוחח ביניהם, דווקא בתוך הכוח הקולקטיבי הכללי הזה. זה מה שצריך להתרחש גם בינינו על ידי חיבור נכון, זה נקרא גילוי הבורא בתוכנו. אם היינו נמצאים כבר בחיבור כזה בינינו, אז היינו יכולים לדבר על הדרגה הבאה של ההתפתחות שלנו, של קיום שאינו בתוך הגוף אלא מחוץ לגוף, בתוך השׂכל והרצון הקולקטיבי המשותף שלנו. אז, היינו יוצאים מעבר לתפיסת המציאות הנוכחית, האגואיסטית והאישית שלנו, והופכים להיות יצור אחד של העולם העליון האחד.

אנחנו יכולים לעשות זאת בעולם שלנו בימינו, ונהיה חייבים להשיג זאת או בעל כורחנו או בצורה מודעת. בשלב זה מתחילה להתגלות חכמת הקבלה, שמסבירה לנו שעלינו להשתדל להשיג את המצב הזה באופן מודע, אחרת נעבור זעזועים גדולים.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 10.7.2016