כל הדרכים חזרה חסומות

שאלה: כיצד אפשר להתגבר על המצב של כבדות ועייפות, שאופף אותנו בזמן האחרון ושגורם להירדמות בשיעורים? כיצד אנחנו כולנו יכולים להתעורר ויחד לצאת מהמצב הזה, כקבוצה עולמית אחת, בכך שתומכים זה בזה?

תשובתי: זוהי אותה נקודת "יציאת מצרים", שעליה אנחנו דיברנו כל כך הרבה, נקודת קבלת התורה, נקודת ההיפוך, הלידה. אנחנו יודעים שלידה מלווה בצירי לידה, שזהו מצב מסוכן. ברגע הלידה עצמו אנחנו מרגישים את "נשיכת הנחש", הגילוי של "לב האבן", מפני שאי אפשר להיוולד בצורה אחרת.

"יציאת מצרים" נקראת "לידה רוחנית". בזמן הזה חייב להתגלות היצר הרע, אלה הם מצבים מאוד מסוכנים שמחזיקים אותנו תחת לחץ גדול, אחרת אנחנו לא נסכים לברוח ממצרים.

כל המצבים הללו הם עדיין לא כל כך ברורים לאדם. תתארו לעצמכם שזהו מצב, שממנו אנחנו כבר פורצים לעולם הרוחני, לעולם העליון, מהמצב הזה אנחנו נולדים ועולים מעל ל"מחסום", מעל לגבול עם העולם העליון. לכן זהו המצב הכי מתוח, הכי מסוכן, הכי לחוץ שרק יכול להיות בחיי האדם. כי זהו מצב הלידה שלו!

אנחנו תמיד הסתכלנו על הלידה כעל נס, ועד עכשיו אנחנו לא בטוחים האם היא תעבור בשלום, על אף כל המכשור הרפואי המודרני והידיעה על התהליך. בכל זאת, אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה, זוהי נקודה מאוד קריטית.

הייחודיות של הנקודה הזאת היא בכך, שהאדם נמצא תחת לחץ איום, בפחד מוות. כי כל החיים הקודמים שלו הסתיימו או עומדים להסתיים. והחיים העתידיים עדיין לא נראים ולא מובנים, לא ברור מה הם מסמלים, כי לשם כך צריך לפתוח פתח לעולם החדש.

האדם אינו מבין כיצד הוא יכול להתקיים, כי הוא צריך "לסתום את הפתוח ולפתוח את הסתום", בדיוק כפי שזה קורה בזמן הלידה הגשמית.

אם אנחנו משתוקקים ללידה הרוחנית, אז אנחנו צריכים לתאר לעצמנו את המצב הזה בצורה מאוד ריאלית, כמה שיותר קרובה להבנה ולהרגשה שלנו. ובמידה הזאת אנחנו נוכל להתקרב למצב הזה ולהכין את עצמנו אליו.

ככל שאנחנו נכין את עצמנו טוב יותר למצב הזה, אז אנחנו נתקדם אליו. זאת אומרת, אני צריך להיות בכוח שׂכלי, בכוח פיזי, בכוח ארגוני של כל הפעולות שמאפשרות לנו לעבור דרך המצב הקשה ביותר שרק יכול להיות. כל הדרכים חזרה חסומות ומלפנים אין לאן ללכת! כמו בבריחה ממצרים, כאשר את הדרך שלך פתאום חוסם ים סוף ומאחור כבר חיל פרעה משיג אותך ואין איפה להסתתר.

קיימים כל מיני תיאורים משליים (אלגוריים) של המצב של הלידה הרוחנית, והם כולם לחוצים, קשים ומאיימים. ואנחנו בעצמנו צריכים ללכת לקראתם, ולא לחכות שמישהו בכוח ייסחב או ידחוף אותנו לשם. אחרת אנחנו נכנסים להרפיה ורק מחפשים איך להסתדר הכי נוח כדי למשוך זמן. אלא אנחנו צריכים בעצמנו להכניס את עצמנו למצבים האלה שכביכול מסוכנים.

אם אני עושה את זה בהבנה ובהכרה, אז אני מבין שזה מסוכן רק כלפי האגו שלי. זה לחוץ, לא נעים, אבל אני הולך לקראת זה בהכרה ובעצמי מעורר ומזמין צירי לידה, הרגשת ייסורים. יוצא, שזה כבר כאב אחר, מתוק.

מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם, 19.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אם אנחנו סוף סוף רוצים להיוולד
צוללים עם הראש כלפי מטה לעולם הרוחני
להיוולד ברוחניות ללא ניתוח קיסרי