קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: הרבה מאוד אנשים בישראל תומכים במסר שלנו. אז למה המדינה לא שומעת אותנו?
תשובתי: הבשורה אינה יכולה להישמע בוואקום. חייב להיות "אוויר", תשומת לב, שדרכה מועברים גלי הקול. אחרת אתה פותח את הפה ללא קול, כמו דג. עדיין לא עוצב הרצון שייקח את המילים שלך ויישא אותן למרחקים. וזאת כל הבעיה.
מה לעשות כדי שיופיע הרצון הזה? – אפשר לחלק את החומרים שלנו ברחובות ובמוסדות, שזה מה שאנחנו עושים, אבל גם זה לא מספיק. לא במקרה המקובלים שתקו עד לזמננו, עד שהרצון האגואיסטי התחיל לקבל את הצורה של המשבר הכללי. זה אפילו לא היה איסור, אלא חוסר יכולת להביא משהו לאנשים. גם אם הייתי פותח בפניהם את החכמה, הם לא היו רואים שום דבר.
למשל, כשאנחנו משתמשים באירועים האקטואליים, אנחנו כבר מזמן מדברים על בעיית האבטלה, אבל רק עכשיו היא מתחילה להתגלות. הכול מתקדם בהשהיה, אנחנו תמיד רצים קדימה.
נשאר לנו רק להשקיע מאמצים בהפצה, ולוודא שזה לא יהפוך ל"פרי בוסר". לכל דבר צריך למצוא את הזמן שלו, כדי שהאנשים יבינו את הדברים שלנו בצורה נכונה. אחרת יישאר להם הרושם של דיבורי סרק.
לכן כדאי להמתין מעט. ודאי שאנחנו לא רוצים שהם יסבלו, ובכל זאת, אנחנו זקוקים שהבעיות הרציניות יגיעו לכותרות, כדי שאנחנו נוכל לצאת עם ההסברים. האנשים צריכים לשמוע מאיתנו את מה שהם כבר מוכנים אליו.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 01.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
השוויון הבלתי נסבל הזה
לא אבטלה, אלא התפנות לעבודה האמיתית
80% על ספסל הלימודים
