דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "כל בכור בארץ מצרים"

"כל בכור בארץ מצרים"

laitman_2009-03-18_8399_70.jpg

זוהר: פרשת בא, סעיף קי"ח-קי"ט: בכור – הוא בחינת חכמה. וכל בכור, יורה שאפילו מדרגות עליונות ותחתונות נשברו משליטתם… מבכור פרעה היושב על כיסאו… עד בכור השפחה.

בכור זה ג"ר, ראש הפרצוף, הוא חייב לקרוס במצרים. כלומר כל מה שהורגש ברצון ליהנות, כבסיס מוצק ויציב שניתן להשיגו באופן אגואיסטי, קורס כעת: "מבכור פרעה… עד בכור השפחה… וכל בכור בהמה". האגואיזם גדל, האור אינו יכול למלא אותו, אז בא חושך מצרים.

נדמה לנו שההנהגה העליונה משנה את היחס כלפינו, אך למעשה האור נמצא במנוחה מוחלטת, והרצון ליהנות שבנו כל הזמן גדל. אם איננו מתקנים אותו בזמן, אנחנו מרגישים בו חושך וייסורים גדולים יותר ויותר.

בסופה של גלות מצרים, הרצון שלנו גדל בפתאומיות ובדרגתו הבאה הוא מתגלה עם כוח חדש, אז האדם מרגיש חושך מצרים, את עשרת המכות – האגואיזם מתגלה בכל עשר הספירות שלו, כלומר ברצון המלא.

הרצון גדל, הפסקנו להרגיש בו אפילו את אותה ההארה הקטנה שהייתה לנו קודם. הפסקתו של האור הקודם ברצון ליהנות החדש והגדול, נקרא מכת בכורות בלילה החשוך: "מבכור פרעה… עד בכור השפחה… וכל בכור בהמה". משמע, האור הסתתר ויותר אינו מתגלה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 20.03.2010

רשומות קודמות בנושא:
נס יציאת מצרים
בריחה מתוך עצמי אל תוך האחר
ויקם מלך חדש על מצרים…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hQe4f

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest