כל אחד חשוב

כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 2

שאלה: קל לי לאהוב את החברים שלומדים יחד איתי את חכמת הקבלה, אך עם החברים לעבודה זה לא הולך. כיצד להתייחס אליהם ולכל שאר האנשים בעולם?

תשובתי: בעיקרון אנחנו צריכים להתייחס לכולם כאל החלקים של נשמתנו. כך אני צריך לחשוב גם על הרשעים הגדולים ביותר. הם נמצאים בעולם מחוץ לי, מפני שהרצונות האלו בינתיים אינם מתוקנים בי. לכן אני צריך להתייחס אליהם בסבלנות בצורה החיצונית, מתוך הבנה שזוהי דרך התיקון. יבוא הזמן וגם הם יצטרפו אליו.

הנשמה הכללית, הנברא האחד שנוצר, מורכב מחלקים רבים – חשובים יותר או חשובים פחות, כמו שגם הגוף הפיזי שלנו בנוי בהתאמה מדויקת למבנה הנשמה. וגם בנשמה יש חלק שנקרא "גוף": הרצון הכללי שמחולק למערכות ותת-מערכות רבות: מוח, לב, כבד, כליות ומערכות חשובות אחרות שמחוברות ביניהן, שבלעדיהן הגוף לא יוכל להתקיים. חלק מאותן המערכות ניתן ליצור בצורה מלאכותית, אולם הן חייבות להיות בגוף. אך ישנן מערכות שאינן הכרחיות לחיי הגוף, למשל: גפיים, שרירים, עצמות.

בנשמה הכללית קיימים החלקים החשובים במיוחד: המוח והלב, ואלה שפחות חשובים, אך הכרחיים לקיום. המוח והלב מתוקנים בעיקר על ידי שרשרת המקובלים מאדם ועד זמננו. אותם אנחנו מכירים ועליהם אנו לומדים.

ועכשיו הגיע השלב של התיקון הכללי, כשחוץ מהמוח והלב אנחנו מתחילים לתקן את הריאות, את הכבד, את הכליות, את הטחול – שגם הם חלקים חשובים, אך פחות משמעותיים מהמוח והלב. האנשים שלומדים את חכמת הקבלה שייכים לחלקים האלו. וכל שאר האנושות שייכת, נגיד, לשרירים, לעצמות, לגפיים – למערכות שאינן הכרחיות לקיום הגוף, אך נחוצות לשלמותו.

כך עלינו להתייחס אליהם, והם בעצם 90% מכל הנשמה. הם אינם יכולים לפעול בצורה עצמאית, אינם יכולים להרגיש משיכה לרוחניות, אלא רק לתפקד לפי הפקודות שיוצאות אליהם מהמוח ומהלב דרכנו, דרך האיברים החשובים. זה לא ממעיט בערכם. הרי אם מדובר בנשמה אחת כללית, היעדר של תא אחד קטן פוגם בשלמות.

לכן כולם חשובים, ובגמר התיקון ערכו של כל אחד זהה לכולם. זהו חוק האיחוד של המערכת הסגורה. אנחנו לומדים את העיקרון הזה מפעילות המערכת האנלוגית: יש בה כניסה ויציאה, ואם משהו בפנים נפגם, היא אינה נותנת את התוצאה הדרושה.

אולם במהלך התיקון יש הבדל: החלקים החשובים יותר מיתקנים קודם, ולאחר מכן, לפי ההיררכיה, מיתקנים החלקים הפחות חשובים.

אל תחכו שהעולם ישמע ויבין את מה שאנחנו עושים. הרי מיליארדי בני האדם שייכים לחלק הפאסיבי. הם יצטרפו לתהליך לאחר שיראו שאי אפשר אחרת. וכך העולם יתוקן… אנשים יכולים להיות חכמים מאוד, מפותחים, מדענים גדולים, אנשי אמנות ותרבות, אך חירשים לרוחניות באופן מוחלט. כך כדאי להתייחס לכולם.

ורק אלה שמגיעים בדרכים שונות ללימוד חכמת הקבלה שייכים למערכת הפנימית. לכן אנחנו צריכים להעריך כל אחד. הרי הבורא בחר אותו כחלקיק מאיבר חשוב של המערכת הכללית, והוא מהווה נכס גדול.

והאחרים יכול להיות שלא. אפילו הילדים של מקובלים רבים לא הלכו באותה הדרך, הרי לכל אחד יש חלק משלו במערכת והוא אינו מועבר בירושה. כך שעלינו להתאזר בסבלנות.

העבודה העיקרית מתרחשת בין אלה ששייכים לקבוצה העולמית שלנו, אך בצורה החיצונית עלינו לפעול גם כדי לקדם את העולם. כשאנחנו מפיצים את החומרים על העתיד, על מה שיכול לקרות, על הפיתרון שמציעה חכמת הקבלה, אנחנו מכינים את האנשים עד כמה שאנחנו יכולים. אך העבודה האמיתית איתם היא בכך שכתוצאה מהחיבור בינינו, הם ירגישו התעוררות כלשהי. התעוררות למה? – להצטרפות אלינו בצורה החיצונית. הם ירצו להיות שייכים אלינו ולשרת את תהליך התיקון. גם היום ישנם אנשים כאלה והתפקיד שלהם מכובד מאוד.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס ניו-ג'רזי, 01.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
נציגי העולם העליון
שוויון במשפחה הכללית
כולם שווים בפני הרוחניות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Mgd9X

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest