דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כל אדם זורק את עצמו לבור או עולה לגדלות

כל אדם זורק את עצמו לבור או עולה לגדלות

מיכאל לייטמן

זוהר, פרשת מקץ, סעיף ל"ד: "יוסף היה עצב, בעצבת רוח ובעצבת לב, מחמת שהיה אסור שמה. כיון ששלח פרעה אחריו, כתוב, ויריצוהו, שפייס אותו והשיבו לו דברי שמחה, דברים המשמחים את הלב, משום שהיה עצב מישיבתו בבור. בתחילה נפל בבור, ומן הבור עלה אח"כ לגדולה".

נדמה לנו, שבסיפור על יוסף מתחלפות אי אילו תמונות גשמיות: הוא נופל לבור, ואחר כך עולה לגדלות, מדבר, פרעה, השרים של פרעה, בית הכלא. אבל הוא מחליט בעצמו כיצד להתייחס למציאות, האם זה בור או ארמון המלך, לילה או יום – כל מצב שעובר על האדם נתפס על ידו במידה שבה הוא מגלה את הבורא, ומה הוא חושב על הקשר איתו. ואילו מהצד תמיד מתגלה מצב של מילוי נצחי, רק אנחנו בינתיים מציירים לעצמנו תמונות לא מתוקנות. לכן במערכות האלו מתוארים יחסים איכותיים. מצב שבו אני מרגיש את עצמי, זה למעשה הערכת היחס של הבורא אליי. וכמובן, אני יוצר את המצב הזה עבורי בעצמי!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 01.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
כל העבודה נעשית בלילות חשוכים
החושך המלא באור!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/GcNCz

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest