דף הבית / המשבר ופתרונו / כלכלה עולמית: על סף שינויים דרסטיים

כלכלה עולמית: על סף שינויים דרסטיים

שאלה: כיצד ישפיע המעבר מערכים חומריים קודמים לחדשים על הכלכלה העולמית?

תשובתי: אני חושב שבמצב הנוכחי, הכלכלה ממצה את עצמה בהדרגה. מה גם שלא הכלכלה עצמה, אלא היחס של בני האדם אליה. היום משתנה אצלנו המבט על העולם ועל החיים, כך שהופך ליותר ויותר פאסיבי. לכן הכלכלה של צריכה בלתי מרוסנת, תתחלף לכלכלה של קיום עצמי מספק. האנושות תפסיק לרוץ אחר הישגים חומריים גדולים ואחרי עושר.

אני רואה, כיצד מאסות גדולות של בני אדם הופכים ליותר ויותר פאסיביים. רואים את זה ברוסיה ובאמריקה. ברוסיה מסכימים עם פוליטיקה של קיום רגוע בגינות ירק פרטיות, באמריקה מסכימים עם פוליטיקה סוציאליסטית של הנשיא אובמה, עם תוכנית הבריאות שלו וכל השאר. כלומר, נגיע למצב שלאחר המעבר לשלב החדש, תשרור התפתחות רציונלית. נבין שמכל מה שהיה בעבר: לא העושר, לא הכבוד, לא הידע, לא האומנות ואפילו לא הדת (מפני שאין היום דתות, זה הכול רק פוליטיקה של השלטונות), הם לא יכולים להביא אותנו לשום מקום. נשארת רק השגת משמעות החיים, מפני שאת כל השאר האנושות כבר עברה.

ולכן בוודאי שהכלכלה תשתנה. היא תתקיים, תתפתח ותשתנה חיצונית רק באותה צורה שבה אנחנו חייבים למלא את הגוף שלנו (דרגה בהמית), כלומר לאכול באופן נורמלי, לספק ביגוד והנעלה לכולם. ואילו כל מה שמגדיל היום את הכול לכל הכיוונים, כמו בועות סבון, ימצֵה את עצמו וייעלם מפני שאנחנו מביאים את העולם לאותו מצב של משבר שבו אנחנו נמצאים.

שאלה: כלומר, הכלכלה עצמה תתפוצץ כמו בועת סבון?

תשובתי: היא תצטמצם מפני שהיא מיותרת! או שהיא תוחלף במלחמת עולם או בניתוק של בני אדם. אם באופן כלשהו אנחנו נימנע ממלחמה, אז האדישות של בני האדם כלפי כל דבר חדש תחייב בהדרגה את הכלכלה להתקפל. אנחנו רואים מה קורה היום, אף אחד כבר לא צריך את הייצור הרב של סין ואת הטכנולוגיות היפניות. הכול מתקפל בהדרגה, ואנשים מאבדים עניין בצריכה.

וזהו תהליך טבעי של התפתחות הרצונות האנושיים הפנימיים, שעוברים מצריכה חומרית למשהו חדש. כבר חווינו את עליית ההתעניינות למדע ולתרבות, עכשיו הם לא ממלאים אותנו בכלום, לא נותנים את משמעות החיים. וללא זה נשאר רק סמים או מלחמה ועוד החלטות קיצוניות, או יציאה למדרגה חדשה, לדרגת קיום חדשה. כלומר, צריך לתת לאנשים אפשרות לראות שבאמת יש מוצא, הוא קיים. בסופו של דבר, תופיע דרישה פנימית לזה, מפני שכשהוא מתפתח מבפנים, האדם מתחיל לשאול: "מה משמעות הקיום שלי? אם אין משמעות, אז חבל שנולדתי".

המשך יבוא…

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הדור האחרון" מס' 16, 19.8.2015

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest