כיצד נולדת אות?

שאלה: אם הכלים הרוחניים הם צורות של השפעה, אז כיצד יכולות הקליפות להידבק אליהם?

תשובתי: ללא הקליפות לא תהיה שום צורה! כיצד צורה יכולה להתקיים אם אין הגבלה? – לא ניתן לצייר איזו דמות אם איננו מגבילים את עצמנו בגבולות: הנה עד לקו הזה ולא יותר.

אך מי מגביל אותנו? – הרצון ליהנות שלנו! אם אני אחצה אפילו במקצת איזה גבול, אז זה כבר יהיה בכוונה על מנת ליהנות לעצמי ואז אני נעצר. והנה כאן עוד ניתן להשפיע, ואני מביט באיזה כיוון ובאיזו צורה. כך נולדות צורות האותיות.

אתה מתחיל מנקודה: "יש לי רצון להשפיע!". ואז מה הלאה? – הלאה אתה יכול לזוז טיפה למעלה, ימינה או שמאלה. כך על ידי ההגבלות שלך אתה מצייר אות, כלי רוחני שבו מתחברים יחד כוח של אור החסדים ואור החכמה. ישנם רק שני מרכיבים: הרצון ליהנות והכוונה על מנת להשפיע. החומר של הכלי הוא הרצון ליהנות, אך מעליו ישנו מסך ואור חוזר, כלומר כוח ההשפעה, וכך מנקודה יוצאת דמות (צורה).

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 21.07.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
האותיות הן זה התכונות שלי
אותיות הן תכונות
אותיות הן רצונות