קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
החינוך האגואיסטי העכשווי מוחק את הייחודיות של האדם. הסרטים, העיתונים, התקשורת והאינטרנט – הכול מכוון לכך.
אתה מניח שהאינטרנט מסייע לך לשמור על הקשר עם האחרים, והאמת היא, שהוא עוזר לך להיות כמו כולם. הוא באופן הגרוע ביותר נועל על עצמו את כל העולם האגואיסטי האינטגרלי שלנו, שכתוצאה מכך כולנו קשורים זה לזה וכולנו זהים.
צריך להודות בכך שהאינטרנט מסייע להתפתחות ומקרב אותנו לגמר התיקון, כיוון שהוא מגלה את הרע – אך בדרך הרעה. אנחנו מקבלים דרך הרשת דוגמאות סטנדרטיות וצורכים משמעות סטנדרטית. "המכונה הווירטואלית" משכפלת אותנו כחלקים בפס ייצור.
וברוחניות זה ההיפך, אתה לא דומה בכלום לאדם אחר. אתה מיוחד לחלוטין ואף אחד אינו יכול ואינו מסוגל להתערב בכך. הרי לכולנו כיוונונים שונים, אנחנו עובדים בתדרים שונים, ולא נפגשים, לא נוגעים בתכונות אחד של השני. לכל אחד עשר ספירות, אך הן מתחלקות לעשר עוד ועוד – ובסופו של דבר, כל אחד מהווה פקעת ענקית של קשרים השזורים זה בזה. לכל אחד מידה משלו, תכונה משלו. אתה יכול להיות דומה לאחר, אך אתה לא שווה לו בכלום.
שאלה: אבל האם גם ברוחניות הסביבה משפיעה על האדם?
תשובתי: שם הסביבה רק מעוררת אותך להשתמש בייחודיות שלך ולא יותר מכך. בעולם שלנו הפרסומת כל הזמן כופה עליך איזה דבר, וברוחניות החברים רק מעוררים אותך בעזרת הקנאה, התאווה והכבוד ואתה פועל בעצמך, בתוכך. כביכול נותנים לך מצבר, אך המנוע, מרכיבי התפיסה – הם שלך.
שאלה: בעולם שלנו אני גם משתמש באופן משלי באותם הרצונות שמעוררים בי. האם זה לא כך?
תשובתי: לא. כאן אתה נמשך אחר דוגמה משוכפלת שמראים אותה לכולם, מציגים לך סטנדרט מסוים ואתה, אם אתה רוצה או לא, מממש אותו בבגדים, בהתנהגות, והעיקר בתפיסות הפנימיות. אם תרצה או לא, הדוגמה פועלת.
ולכן אנחנו מפתחים חינוך אינטגרלי, שם את הדוגמה תהווה מערכת "עגולה", שבה כולנו קשורים זה לזה. בכך אנחנו צריכים להדיח מהממלכה את כל שאר הדוגמאות. אחרת אנחנו פשוט לא נשרוד.
שאלה: אבל הרי גם בחינוך האינטגרלי אני ארצה להיות דומה למישהו?
תשובתי: כל אחד צריך להידמות למישהו שמצליח ביותר. לדוגמה, כשאתה עוסק בעולם שלנו בחיטוב הגוף אתה מקבל דוגמה משוורצנגר ותמריץ מהסביבה שמכבדת אותו.
אתה מעמיד את הרצונות שלך תחת לחץ חיצוני ומממש אותם. במילים אחרות, האגו דוחף אותך קדימה ואתה מפסל את עצמך בהתאם לצלם והדמות המקובלים על ידי כולם – לפי דוגמתו של שוורצנגר. אמרו לך שאתה צריך להיות כמוהו, ואתה עובד עם עצמך כדי להשוות את צורתך לצורתו.
מצד שני, בעבודה הפנימית אתה מממש את התכונות שלך, כשאתה מכוון אותם מחדש מתוך האגוצנטריות החוצה. זה נותן לך אפשרות להשתמש בהם בצורה אחרת, להיות במגע עם הסובבים. אתה רוכש הזדמנות שלא הייתה עד כה ובונה משהו חדש.
ולמרות שהקבוצה היא הומוגנית אתה מתקשר לכל חבר מתוך התכונות שלך והקשרים האלו השונים אצל כל אחד. הרי לכל אחד קיים מבנה פנימי משלו.
ומלבד זאת, כאן לא טבוע בך ה"ציור" האגואיסטי, הכוונה לנצל את האחרים. ההיפך, אתה הופך אותו להשפעה. וזה תלוי במאמצים שלך, עד כמה אתה מתעלה מעל עצמך. כל זה אישי מאוד ואף אחד, אפילו "פרצוף עליון" יותר לא יכול לעזור בכך לאדם.
אומרים לך שאתה צריך להגיע להשתוות הצורה עם המשפיע. אך היכן הוא המשפיע הזה. קוראים לך להתחבר עם החברים כאיש אחד בלב אחד. אך היכן הדוגמה? היכן קנה המידה?
אבל בצורה ברורה מאוד אתה שומע מהסביבה: "אם לא תעשה את זה, אתה לא שווה כלום". אז מה עליי לעשות? הרי אין דוגמאות לחיקוי. אתה כבר אלפי פעמים קראת כל מאמר, ועדיין אתה לא מבין כלום.
כל זה כדי שאתה תחפש בעצמך. הסביבה רק מאתגרת אותך ולא יותר. החברים לא מדביקים לך פוסטרים על הקיר בדומה לאלה עם השוורצנגר. אין דוגמה מוחשית ואתה לא יודע מה לעשות. זאת פשוט צרה.
ולכן אתה כל הזמן מחפש: "אולי כך? ואולי אחרת? כיצד נראה הבורא? מהי תכונת ההשפעה? כיצד להתעלות מעל השכל? הרי אני לא יודע דבר! תנו לי לפחות לראות, להרגיש משהו!", אבל לא. לא ניתן לתפוס את הרוחניות באיברי החישה שלנו.
וזה בדיוק מה שנקרא "מימוש עצמי" אמיתי. אף אחד לא לוחץ, אפילו המורה. בשיעור הוא יכול "להגיד בגלוי", אבל ביחס אליך אישית – אף פעם. אסור לפלוש לעולמו הפנימי של האדם.
שאלה: זאת אומרת, אני צריך לבוא לידי ייאוש כשאני לא מוצא דוגמאות?
תשובתי: תחפש, אל תוותר. הדוגמא טמונה בקבוצה ואתה תמצא אותה אם אתה תתמסר לחיפוש הזה. "אני חייב למצוא אותו. דמות הבורא מסתתרת שם בין החברים, בקשר ביניהם". אתה לא רואה אותה, אבל אם אתה בכל זאת תמקד (פוקוס) את המבט, הוא יתגלה כמו בתמונה תלת מימדית.
זוהי העבודה הפנימית שלך ולאף אחד אין גישה אליה. כאן רק אתה הבונה את היחס למה שנקרא "קבוצה". אתה נכנס פנימה ופועל שם עד שתמצא דמות, צלם, תכונת ההשפעה: גבולותיה, טבעה, הרושם שהיא משאירה.
שאלה: אבל מדוע מסתירים ממני את הדוגמה הזו?
תשובתי: וכיצד נראה אותה ללא השתוות הצורה? הבורא לפניך. תכונת ההשפעה, האור העליון ממלא את הכול. אם תרצה לקבל דוגמה, תביא את עצמך להתאמה מינימלית, תשקיע מאמצים (זה נקרא תפילה) – והוא יעזור לך.
ואז אתה תראה אותו, אך כבר בראייה פנימית, הרבה יותר מובנת, "עסיסית", שמתגלה בו- זמנית בכל החושים, שחודרת למרחקים, ברורה פי אלף מהראייה שלנו שמראה רק חיצוניות ולא נותנת שום ידיעה ואפילו המועטה ביותר על הפנימיות…
מתוך שיעור על מאמר "השלום בעולם" 12.09.12
ידיעות קודמות בנושא:
לא להרוג את הייחודיות
רוצה להיות הכי מיוחד
השחקן הטוב ביותר בתפקיד הבורא
