דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כיצד לנצח במאבק עם עצמך?

כיצד לנצח במאבק עם עצמך?

כנס איחוד בצפון, בשיחה המוקדשת ליורצייט של הרב"ש:

האדם מנהל מלחמות אכזריות בדרך למטרת הבריאה, תוקף, נאבק עם בעיות. קשה כל כך להשיג את המטרה הזו, ולמעשה, זה בכלל בלתי אפשרי, הרי היא מנוגדת לטבענו. אנחנו לא מסוגלים להתעלות מעל הטבע, אין לנו כוחות לכך.

האדם יכול לעבוד רק באותו הטווח, עם אותן האפשרויות שניתנו לו. והמטרה, שאותה אנחנו מחפשים כשאנחנו מנסים לגלות את העולם הרוחני ולהגיע להשתוות הצורה עם הבורא, נמצאת למעלה מאיתנו ומנוגדת לתכונות שלנו. ולכן האדם פשוט אינו מסוגל לעשות זאת.

ולכן הרב"ש אומר, שצריכה להתאסף קבוצה מלוכדת של אנשים, במקום אחד, תחת מנהיג אחד, תחת השפעה מלמעלה, מהמורה, הבורא, הקבוצה, על כל אחד ממשתתפיה. ורק אז נוכל לעשות איזה שהם צעדים לקראת שינוי הטבע שלנו.

זה לא נורא שאנחנו לא מסוגלים לשנות את עצמנו. הבעיה היא, שלמרות הכול אנחנו כל הזמן משתדלים להגיע למטרה בכוחות עצמנו. אנחנו מתעצבנים, לוחצים, פועלים כפי שהתרגלנו בעולם הזה – הולכים להתקפה, שוב ושוב, מנסים להתאמץ כולנו יחד. נדמה לנו שאנחנו נצא לקרב וננצח.

אך בצורה כזאת אנחנו לא יכולים להצליח ולנצח. בסופו של דבר, אנחנו צריכים להגיע למצב שבו אנחנו מאוד רוצים להשיג את הרצוי ואנחנו לא מסוגלים לכך. להכרה כזו אנחנו צריכים להגיע.

צריכים להילחם, צריכים לנסות, אך למעשה כמה שנספר יותר זה לזה שאנחנו זקוקים לעזרה מלמעלה, כך נבזבז פחות כוחות לריק.

בשביל מה לנו להילחם לחינם נגד המפלצת הזו, שהיא טבענו האגואיסטי? אנחנו לא נוכל לנצח את האגו בכוחות שלנו, הרי גם הם נובעים מאותו האגו. לא ניתן להכריע את האגו בכוחות האגואיסטים. האדם מרמה את עצמו!

ולכן ניתנה לנו הקבוצה. האדם מתחיל להבין שכל עוד הוא נאבק לבד, הוא יישאר בתוך אותה המערכת, בכלי אחד, בפקעת שלו. הוא יסתובב שם עם עצמו בדומה לכלב שרץ אחרי זנבו ולעולם לא יפרוץ מתוך המעגל הסגור הזה.

אם הוא מבין את זה, הוא מתחיל לחפש קבוצה. ויכול להיות, שהוא כבר זמן רב היה נמצא בה, אך לא היה מודע לכך שזאת סביבה שניתנה לו לצורך עבודה. הוא חשב שאלה פשוט החברים שאיתם הוא לומד יחד, מארגן סעודות, כפי שמקובל בעולם שלנו. אך, בסופו של דבר, הוא מתייאש מכוחותיו ומבין שהוא זקוק לעזרה מלמעלה.

את הבורא הוא לא רואה, והוא לא יודע כיצד לפנות אליו. לא ידוע לו האם הבורא שומע את בקשותיו או לו, האם מגיב. אולי הוא פשוט צועק במדבר ומבזבז לחינם את העצבים שלו ומתייסר בליבו. הוא לא מרגיש שזה מביא לתוצאות כלשהן.

במקרה כזה הוא באמת זקוק לקבוצה, כשהוא מבין שאם לא יקבל תמיכה מהחברים הוא אבוד.

אחרת, כלום לא יעזור לו והוא יסיים את החיים כאותה הבהמה שנולד. מרגע זה והלאה הוא מתחיל להסתכל אחרת על הסביבה שלו. הוא מבין שהיא ניתנה לו לא לחינם, אלא הבורא הביא אותנו לגורל הטוב ואמר: "קח לך!"

מתוך שיחה המוקדשת ליורצייט של הרב"ש, 20.09.12

ידיעות קודמות בנושא:
חיבור בינינו, המורכב מעשר ספירות
מאגואיזם עד אהבה – צעד אחד למעלה
לא מספיק לרדת מהעץ, צריך להתעלות מעל עצמך

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/kfluA

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest