דף הבית / חינוך, ילדים / כיצד לומדים לוותר?

כיצד לומדים לוותר?

שאלה: איך להפוך את האדם מרמת התפיסה השכלית של ויתור הדדי, ערבות הדדית, לרמה רגשית, שבעזרתה הוא יהיה מוכן לבצע את הוויתור?

תשובה: זה אפשרי רק בתנאי שהאדם רואה ולכן מרגיש, מתבסס, על מספר גדול של דוגמאות, איזה קשר יש לו עם האחרים והוא תלוי בהם, שאין לו ברירה, ושזה ממש טוב להיות בקשר נכון עם האחרים. זה אומר, שהאדם חייב לראות מה הוא מרוויח ומה הוא מפסיד. זהו שלב של שכנוע.

אחרי זה אנחנו עוברים להפעלות שאנחנו צריכים להפעיל את קבוצות האנשים. הן צריכות לכלול בתוכן שאלות ותשובות, משחקים, שירים, סרטים, אנחנו צריכים להעביר את האדם דרך תפיסה רגשית בעד ונגד הערבות והחיבור, להראות לו בצורה ריאלית לאן יכול להוביל המימוש או חוסר מימוש העקרונות האלה. זה השלב השני.

בשלב השלישי, אנחנו צריכים להשתמש במה שנקרא "הרגל נעשה טבע שני" – אנחנו כבר דיברנו על זה בשיחות קודמות. אם האדם מתרגל להתחשב באחרים ולהיות קשור בערבות הדדית בקבוצה קטנה, בהדרגה הוא מעביר את זה למעגל יותר ויותר רחב, עד שמגיע למצב שבו מרגיש את כל העולם כמו מעגל אחד גדול.

אנחנו צריכים לשתף פעולה עם מדענים שמדברים על זה בשפה המדעית. הם מסבירים מנקודת מבט של הטבע, מה קורה ומה הולך לקרות במקרה כזה או אחר, גם כמו רופא שאומר: "יש לך מחלה מסוימת ורק תרופה כזאת יכולה לעזור לך. אבל התרופה הזאת היא נמצאת ממש בהישג ידך". זה באמת קשה, אבל אדם ייתן כל דבר בעד נפשו.

צריך להשתמש בכוח הסביבה, שיכולה לשכנע את האדם בכל דבר. אני יכול להגיד על לבן שהוא שחור. אם על ידי יעמדו 20 אנשים ובמשך 20 שעות יתחילו לשכנע אותי שזה לבן, אני אתחיל לחשוב שזה לבן. המוח שלי משנה את התכנות אחרת, ובעקבות שכנוע חיצוני אני מתחיל לראות שזה לבן! יש לכך הוכחות מעשיות.

השפעת הסביבה על האדם משנה לו את היוצרות, כל מה שאנחנו רגילים. כי בדיוק כך אנחנו גדלנו! אנחנו לא ידענו שאנחנו רואים מה מתממש סביבנו, אלא לימדו אותנו את זה! ועכשיו אנחנו צריכים רק להבין, שאת האדם אפשר ללמד הכול. קשה למחוק את דעותיו הקדומות, אבל אנחנו לא עושים את זה, אנחנו רק מתקנים בו את העיוות האגואיסטי, כדי שהוא ייהנה בעצמו מזה שמשפיע לאחרים.

בסופו של דבר, הוא בטוח יקבל רווח אגואיסטי, איך יכול להיות אחרת?! דואגים לו, מבטיחים לו כל טוב בחיים, בשביל זה רק צריך לוותר, ואז מה? על הכול בחיים צריך לשלם. אומנם, זה לא כל כך ויתור גדול, כי ברגע שהאדם מתחיל בצורה טובה, עם אהבה, להתייחס לאחר, אז הוא מתחיל ליהנות מזה שנותן.

האדם לא צריך כל הזמן להרגיש לחץ ומתח: "אין לי ברירה, אז אני מתנהג אליך טוב, אף על פי שזה דורש ממני כוחות נפשיים גדולים, מאמץ פנימי…", בכלל לא! אנחנו צריכים ליצור כלי תקשורת כאלה, השפעות חיצוניות כאלה על האדם שהוא ישתנה ופתאום ירגיש הקלה! הוא יתחיל ליהנות מזה שמתייחס אליך טוב. הוא ימצא את עצמו בעולם יפה! כולם מתייחסים אליו טוב, והוא מתייחס טוב לכולם!

אנחנו צריכים לעבור מתפיסה של הכרחיות לתפיסה של רצון טוב, ללמוד לוותר מהתחלה בצורה הכרחית, ואחר כך לפי הרצון.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 5, 27.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הסביבה מסוגלת להכול
חינוך אחיד לכל העולם
נעים לעשות טוב!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/mX0wy

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest