כיצד להפוך ירידה לעלייה?

שאלה: כיצד, יחד עם כל ההפרעות שמשתלטות עליי, אני צריך להשתדל להישאר ולהיאחז בכוונה?

תשובתי: להיאחז ולהישאר ניתן רק הודות לסביבה ולמסגרות הנוקשות: אני צריך לדעת, שיש לי שיעור ואני חייב להגיע, קיימות התחייבויות ותורנויות שאני חייב לבצע אותן.  אסור לסגת מלוח הזמנים הקבוע בשום מקרה! עליי לנצל את הזמן הפנוי כדי לעבוד עוד יותר מאשר קודם. בזמן הירידה יכול לעזור רק החיבור עם הקבוצה, בה אני מבצע את כל העבודות, כמבצע חרוץ, ללא רגש ושׂכל. זהו יישׂום נכון של הירידה, כשאינני מנסה לברוח ממנה, אלא מנצל אותה לעלייה.

אם אני חושב שאני יכול להסתדר בזכות הרצון והשׂכל שלי, אז זו טעות גמורה. בזמן הירידה לא עושׂים שום בירורים ואין רגשות, האדם נחשב כמת. מה זאת ירידה? – זה קבלת רצון ליהנות נוסף, גבוה יותר. נותנים לי להרגיש שאני עם הג"ע שלי מצטרף לאח"פ של העליון, ובמקום הרצון שלי, אני מרגיש את הרצון של העליון.

מקודם היו לי את העשר ספירות שלי, ולעליון את הספירות שלו. וכעת אני מצרף אליי את הרצון שלו: ג"ע שלי והאח"פ שלו, יוצאים עשר ספירות. ובמקום האח"פ הקטן שלי מתווסף אליי האח"פ של העליון, רצונות גדולים מאוד המוכנים לצמצם ולבטל את עצמם! ולאח"פ הזה מאפשרים לעבוד איתי, מעמיסים עליי כזה משׂא…

נניח שיכולתי להרים 20 ק"ג, ואותי מכריחים להרים 50 ק"ג. אינני יכול! שׂמו לי על כל רגל משקל של 50 ק"ג, האם אני יכול לעשות לפחות צעד אחד? התכוונתי לתת למישהו 10,000 דולר ופתאום אני מגלה שבחשבון הבנק שלי יש חוב בדיוק בכזה סכום! כיצד אני יכול לתת עכשיו כסף למישהו אחר? ועוד כל מיני דוגמאות הסובבות אותנו בעולמנו.

זה נקרא גילוי האח"פ של העליון. ומה אני יכול לעשות אם אני מרגיש אותו כחושך גמור? האם אני יכול להסתדר עימו הודות לרגש ולשׂכל שלי? איזה רגש ושׂכל יכולים להיות כאן, האם מנקודת מבטי יש כאן איזה הגיון?! הייתי "ילד טוב" במדרגה שלי, ופתאום מצרפים לי רצונות והתחייבויות, שלא ניתן להשתלט עליהם. רוצים ממני כל כך הרבה במצבי, כאשר איבדתי גם את השׂכל וגם את הרגש, הסתבכתי לגמרי ואני מוקף באין ספור בעיות…? האם אני יכול לעשות משהו בעצמי?

ההצלה היא רק בקבוצה, ובעצמי אני צריך לבצע כל עבודה בצורה מכאנית. ומזה אני אתחיל לעלות למצב החדש…

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שישים ריבוא נשמות", 26.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
לדמות ירידות לעליות