דף הבית / המשבר ופתרונו / כיצד לבנות מדינת רווחה לאחר המשבר?

כיצד לבנות מדינת רווחה לאחר המשבר?

ידיעה: מחברי הדו"ח "הנהגה פרוגרסיבית: מדיניות של צמיחה, יציבות ורפורמות", שנערך על ידי המרכז הבריטי Policy Network, והפרויקט האמריקאי Global Progress, ניסו לאגד יחד רעיונות חדשים, מתקדמים, ואפילו פרובוקטיביים של כמה עשרות כלכלנים מכובדים, המסבירים כיצד המדינות המפותחות צריכות לבנות כלכלה חדשה ומדינת רווחה חדשה.

רוג'ר לידלי, חבר בית הלורדים הבריטי

על רווחתן של המדינות המפותחות מאיימים חמישה דברים עיקריים: התחרות הגלובלית מצד המדינות המתפתחות, ההגירה, הדמוגרפיה, שינויי האקלים, חוסר השוויון.

יש צורך במשמעת תקציבית קשה בכל הנוגע להוצאות והימנעות מהשקעות, אשר אינן מגדילות את פוטנציאל הייצור של המדינה. אימוץ סדר עדיפויות חדש בתחומי אבטחת הבריאות ואבטחת ההכנסה, לא על חשבון מיסים חדשים והעלאת מיסים, אלא באמצעות העברת המיסים לרמה המקומית.

ג'ון פודסטה, יו"ר המרכז לקִדמה אמריקאית

יש צורך להתמקד בצמיחה ולתמוך ברפורמות: יצירת תשתיות לבנקים, או אגרות חוב למימון פרויקטים חשובים המשפרים את התחרות והצמיחה הכלכלית, שיפור הגישה להון למפעלים הקטנים והבינוניים בתנאים מועדפים, תמיכה בעובדים מנוסים יותר, פיתוח תוכניות לשיפור היעילות האנרגטית של הבתים והנדל"ן המסחרי, שיפור האיכות ונגישות ההשכלה.

דרושה רפורמה פוליטית ומוסדית, כמו כן פיקוח על מאגרי המידע הממשלתיים, על יעילות השירותים הממלכתיים וההוצאות.

רוברט אטקינסון, מייסד ונשיא הקרן לטכנולוגיות המידע והחידושים (ITIF) של צוות המוחות בוושינגטון

צריך לצעוד בנתיב של "כלכלת חידושים": החברות ייצרו מיני חידושים (הצרכן מקבל מוצר חדש), יגבירו את פריון העבודה (העובד יקבל שכר גבוה) ואת התחרותיות (החברות צומחות ומעסיקות את אזרחי מדינתן), והממשלה צריכה לתת תמריצים באמצעות מיסים.

החדשנות, זה שינוי מתמיד ולעתים כואב לכלכלה ולמוסדותיה, כולל משרדי הממשלה. יש צורך להוריד את הביטחון התעסוקתי ולכפות על האוכלוסייה להתחרות ולרכוש מיומנויות חדשות. צמיחה מתמשכת אינה אפשרית ללא הגדלת פריון העבודה, העלאת גיל הפרישה לגמלאות והארכתו של שבוע העבודה.

ארה"ב ואירופה חייבות לכרות ביניהן ברית כדי להתנגד למדיניות "המרקנטיליזם החדשני" (תפיסה כלכלית לפיה על המדינה לצבור עושר על ידי צבירה) של סין, הודו או ברזיל, אשר רוכשות את כל הטכנולוגיות החדשות וצומחות ובהצלחה רבה.

גוסטב הורן, מנהל כלכלת מקרו וסביבת למידה (IMK) בדיסלדורף

השווקים הפיננסיים חייבים להיות יציבים, יש להפחית את נטל החוב המדיני, המדינות החברות באיחוד האירופי צריכות להמריץ את כלכלת גוש האירו באופן ישיר. יש לעשות הפרדה בין הבנקים המסחריים לבנקים להשקעות, ולקבוע כללים אחידים של אירופה לפשיטות הרגל של הבנקים. אין צורך להשתמש בכספי המדינה כדי להציל אותם.

צריך לעבוד עם מכפיל תקציב מאוזן: יש להשתמש בהכנסות כדי להגדיל את ההוצאות. ההשפעה החיובית של הוצאות גדולות עולה על ההשפעה השלילית של מיסים גבוהים יותר. עליית השכר צריכה להיות גבוהה מן הממוצע במדינות גוש האירו עם מאזן עודף מסחרי, ומתחת לממוצע – במדינות עם גירעון מסחרי.

קיטי אשר, מכון אדם סמית', שר האוצר לשעבר של בריטניה

יש להגדיל למקסימום את מספרם של העובדים ואת איכות מקום עבודתם, תוך שיפור מתמיד של מיומנויות והעלאות השכר. יש לעודד את האוכלוסייה לעשות ביטוחים, וגם לקבל החלטה חשובה – לא לטפל בחולים סופניים, אלא לתת להם למות בביתם, ולא לבזבז יתר על המידה על הטיפול הרפואי.

בתנאי עודף תקציב, כאשר הצמיחה מעל המגמה הכללית, הממשלה חייבת למלא את הקרנות הריבוניות, שתשקענה בהון האנושי באם האבטלה תחל לעלות. זה ישפר מאוד את הפוטנציאל של האוכלוסייה.

בנגקט-אוקה לונדוול, סגן מנהל לשעבר של המחלקה למדע, טכנולוגיה ותעשיה (DSTI), הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), פרופסור באוניברסיטת אלבורג, דנמרק

מאמצי הממשלה צריכים להיות מכוונים להכשרת עובדים בלתי מיומנים. גם הצעירים וגם המבוגרים צריכים לקבל גישה לחינוך מקצועי לכל החיים. התמריצים להשקעה צריכים להתמקד בבניית תשתיות חדשות, טכנולוגיות ידידותיות לסביבה ומחזור, חינוך ומחקר, על מנת לעבור לצמיחה כלכלית יציבה.

צריך לפתח "תוכנית מרשל" חדשה לגוש האירו, לפיה המטבע של חלקו הדרומי יופחת ב – 30%-50%. לאורך 10 שנים, השותפים הצפוניים יעבדו על שדרוג הקיבולת של שותפי הדרום.

אירופה וארה"ב צריכות להגיע להסכמה ביניהן לגבי אמצעי הלחימה בספקולציות כספיות וגביית מיסים על זיהום אוויר. יתרה מכך, למדינות המפותחות יש מה ללמוד מההנהגה הסינית: הם עושים תכנון וניהול שווקים כאשר הדבר נחוץ. זה כולל בתוכו את הנכונות להקריב גם את הריבונות הלאומית כאשר מדובר באסונות גלובליים.

אלוי לורן, המכון לתנאים כלכליים, המכון למדעי המדינה (פריז)

האיחוד האירופי הוא למעשה המקום היחיד בעולם שמסוגל להתפתח בצורה נורמלית (במונחים של הכנסה, חינוך ובריאות) תוך צמצום ההשפעה הפנימית על איכות הסביבה.

יש להעניק אופי פוליטי לבעיות סביבתיות, לקבוע את הקשר בין המשברים האקולוגיים לבין הפערים בהכנסות. אנחנו צריכים להשקיע יותר בידע חברתי-אקולוגי, בכדי לשמר את המערכות תומכות החיים הטבעיות שלנו. חוסר השוויון הגדל מגביר את יכולתן של המדינות העשירות להעביר את העלויות האקולוגיות על כתפיהן של העניות, והופך את המאבק עבור השוויון לחסר טעם ותכלית.

ג'ורג' קוקס, המנהל הכללי של מכון המנהלים (בריטניה)

כל מדינה זקוקה לאסטרטגיה לאומית ארוכת טווח ברורה: צריך לפתח רק את אותם הענפים שבהם המדינה יכולה להשיג הצלחה. למען הענפים האלה צריכים ליצור סביבה כלכלית יציבה, לספק כוח עבודה מיומן, השקעה במחקר מדעי, גישה אל ההון, תנאים סטטוטוריים יעילים. את זה חייבות להבין כל הממשלות המחליפות אחת את השנייה באופן תמידי בכל מדינה.

סיימון רן לואיס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת אוקספורד

אחד הפתרונות האפשריים לבעיית המיתון העולמי הפך להיות חיזוק תפקידם של המוסדות הפיננסיים העצמאיים, מה שנקרא "מועצות הכספים". הם יכולים לתרום לגישה יותר רציונלית כלפי המדיניות המקרו כלכלית ופיסקלית, ולבקר את הממשלות.

יש צורך להשתמש במדיניות פיסקלית רחבה, כדי לעשות את מה שמדיניות מוניטרית אינה יכולה לעשות – להביא לסיומו של המיתון. תוך התמקדות בכלכלת צנע, אנחנו רק מעמיקים את המיתון, ומקשים על ההתאוששות והשיקום. את החוב הציבורי יש להפחית בזמנים טובים, ולא בתקופת מיתון.

ליין קונוורטי, פרופסור לסוציולוגיה ומדע המדינה באוניברסיטת אריזונה

חינוך הוא לא תרופת פלא לכל המחלות. הוא לא יכול להבטיח רמת תעסוקה גבוהה, שכר גבוה יותר, שגשוג נרחב, אולם ככל שאנחנו נעסוק יותר בהשכלה, יותר אנשים יהיו מסוגלים לעבוד בעבודה עם שכר הגון.

אני ממליץ לממשלה לאמץ תוכנית אשר תבטיח, שכאשר הכלכלה צומחת, גם הכנסות האוכלוסייה עולות – ביטוח נגד אי השוויון. אפשר להכניס מדד לפיצוי הכנסות ממוצע לכלל האוכלוסייה, ולא רק לעניים. משקי בית עם הכנסות גבוהות יחסית, יוכלו ברגע הקריטי להבטיח את הכנסתם בהתאם למדד הקבוע של אלה שנמצאים במצוקה.

מייקל לינד, מייסד שותף של הקרן החדשה של אמריקה

במאה העשרים ואחת, דרוש פורדיזם (ייצור המוני על פי עקרון "הסרט הנע") חדש במגזר השירותים במדינות המפותחות, ופורדיזם ישן במדינות המתפתחות. זה יכול להציל את הקפיטלזים.

הפורדיזם החדש צריך להתמקד בעובדי ענף השירותים, אשר צריכים להיות בעלי גישה אל השירותים שאותם הם מספקים. זה יגדיל את מעמד הביניים במדינות המפותחות. במדינות המתפתחות יכול עדיין לעבוד הפורדיזם הישן בענף הייצור. צריך להגדיל את שכר הפועלים והאיכרים שלהם, ולהתגבר על חוסר פיתוחו של ענף השירותים, לרבות הביטוח הסוציאלי המדיני.

פרנץ בקר, סגן מנהל קרן וויארדי בקמן, הולנד

הממשלות חייבות לייצר משרות טובות יותר ולשפר את תנאי העבודה, בכדי לעודד יצירת מקומות עבודה "אידיאליים" הן במגזר הפרטי והן בציבורי. סוג כזה של מקום עבודה נראה די פורה, חדשני ומעורר תחרות בקרב חברות ומוסדות שונים, וזאת הדרך הטובה ביותר עבור הכלכלה האירופאית לשרוד.

ארגונים קטנים ובינוניים היו מניעים את התעסוקה מזה כעשור. כעת לא היה מזיק להם ליצור קווי אשראי, לעזור גם בארגון תוכניות הכשרה, ביצירת חידושים והליכים עסקיים מתוך נקודת המפגש עם רשויות המדינה השונות ושותפים עסקיים פרטיים.

תומס קורפי, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת שטוקהולם

המכפיל הפיסקלי טוען, כי השקעות ציבוריות מייצרות צמיחה ב- 50% יותר מההשקעות הרגילות. תמריצים כספיים בלבד יסייעו להגדיל את התעסוקה וההכנסה: ההשקעות הציבוריות יכולות להתרכז בפרויקטים חברתיים, רכבות, מקורות מתחדשים. אבל באותה העת, ההגירה הבינלאומית, השינויים הטכנולוגיים, והזדקנות האוכלוסייה מחייבים השקעה בחינוך והכשרה מתמשכים, וכן בשירותי הבריאות.

אסקיל ודנסיו, המכון למחקרים חברתיים של שטוקהולם

שיעור האבטלה בקרב הצעירים מהווה בעיה ברוב רובן של המדינות. התרופה הטובה ביותר נגד אבטלת הצעירים, היא כמובן מצב כלכלי כללי טוב, אבל יש דברים שאותם יש לעשות גם בעיתות משבר. השלמת השכלה (לרוב השכלה מקצועית) ופרקטיקה מסובסדת יכולות להוביל לניידות בשוק העבודה. הגברת הניידות בין המקצועות יכולה לסייע לחלק מן הצעירים לפתור את בעיותיהם בעת חיפושם אחר עבודה. יש צורך גם בסיוע של ניידות כוח אדם בקרב הצעירים, אשר להם לעתים קרובות יש פחות הוצאות מאשר למבוגרים. אלה יכולות להיות קצבאות והוצאות בעת מעבר דירה, מתן דיור.

הערה: אני חושב, שכבר מובן לכולם, ששום רעיון לא יוכל לעצור את המשבר, כיוון שהוא נגרם בגלל חוסר התאמה בין הטבע האגואיסטי שלנו לטבע העולם הכללי, ולכן תיקון העולם מצטמצם לתיקון האדם, שמושג רק על ידי משיכת כוח מיוחד אשר יצר את האגו שלנו, ולכן רק הוא יכול לשנות, או יותר נכון, לתקן אותו. אנחנו יכולים לעורר את השפעתו עלינו רק באמצעות שיטת "ההשכלה האינטגרלית". חבל לנסות שיטות אחרות, אנחנו מאבדים זמן ומאריכים את תקופת הייסורים.

ידיעות קודמות בנושא:
החיפוש אחר אידיאולוגיה כלכלית חדשה
העולם מחכה לרעיונות חדשים
האם זה הזמן ליצירת ממשלה עולמית?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qs6YH

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest