כיוון ל"מנגינת" הסדנה

שאלה: לגמרי ברור שבזמן ההכנה לסדנה דרושים מאמצים פנימיים. מה הם המאמצים האלה? מה בדיוק צריך לעשות?

תשובתי: 20 המאמרים הראשונים של הרב"ש מדברים על כך באופן מדויק לחלוטין, בפירוט ובקיצור. מוסבר בהם על מה צריך לדבר בזמן ההכנה לסדנה – על חשיבות הקבוצה, החברים, על חשיבות גילוי הבורא בקבוצה, על חשיבות הביטול העצמי בפני הקבוצה, על ההתכללות בקבוצה, על הצורך לראות את כולם כאחד שלם כדי לגלות את הכוח העליון לפי השתוות הצורה.

כל זה מתאסף להשתוקקות אחת יחידה, שאותה אתה מתאר לעצמך כתמונה אחת. וצריך לעבוד עליה, כל הזמן להחזיק אותה בפנים, ולנסות דרכה לברר את כל השאלות, מפני ששם כולנו נמצאים יחד, ברצונות מאוחדים, בשכל מאוחד. במצב כזה הכול מתרחש בצורה נכונה.

הבעיה היא רק, שצריך לחשוב על זה, להתכונן לזה. אפשר לרשום לפניכם את כל הסעיפים שלפיהם אתה מכוון את עצמך, כמו שמכוונים כלי נגינה לפי תוכנית שלמה. אתם ראיתם איך עובד אדם שמכוון כלי נגינה? תחילה עם חלק אחד ואחר כך עם החלק שני. אוקטבה אחת, אחר כך השנייה והשלישית. אחר כך הוא לוקח את התו "דו" של האוקטבות השונות, אחר כך התו "מי", מתחיל להתאים אקורדים וכולי. כלומר, זאת מערכת שאותה עלינו לכוון בפנים.

אדם צריך להבין, שמערכת עשר הספירות, שמהן אנחנו מורכבים בתוכנו בפנים, היא הרבה יותר מורכבת מאשר כל כלי מוזיקלי. זוהי מערכת ענקית, רב קומתית ורב תוכניתית, שכוללת כמות עצומה של כל מיני רגשות, והם כולם ננעלים בספירה אחת יחידה. וזה לא סתם כל מיני מישורים – הם כולם מתחברים יחד. בסופו של דבר, מתוך המאמצים האלה, צריכה להופיע תמונה של ספירות של העולם העליון.

בדיוק כפי שאתה מתאר את עצמך היום כקיים בספירה של העולם הזה, תתאר את עצמך בספירה של העולם העליון, אף על פי שהוא הרבה יותר מורכב, הוא של מרחב אין סופי, אם בכלל אפשר לקרוא לכך מרחב.

אנשים לא עושים לעצמם דין וחשבון עד כמה הם, למעשה, לא מתכוננים לזה. הם פשוט מכוונים לכך שבערב יהיה לנו משהו. זאת לא הכנה!

הכנה, זה כאשר אתה מראש, כמה שעות לפני הסדנה, מכוון את עצמך בצורה מדויקת לאיחוד, יותר ויותר מטפח את זה בתוכך, מברר, מנקה מכל ההפרעות, המחשבות, עד שנוצר אצלך כזה "קליק", מגע, שבו אתה צריך לשמור את עצמך ולהגדיל עוד יותר את ההרגשה הזאת.

שאלה: האם זאת עבודה אישית או בכל זאת קבוצתית?

תשובתי: זוהי עבודה אישית. ואחר כך בקבוצה, בהתחלה צריך להקדיש לכך כמה דקות כדי לראות את זה. אבל כאשר אתה נכלל בקבוצה, אתה יכול להיפך, לאבד את כל ההכנה. ובכל זאת אתה צריך תחילה לעשות אותה, ורק אחר כך לעסוק במשהו אחר. אבל לא 50 דקות, כמו שזה היה בסדנה האחרונה.

כי אנשים בעצם דנו בכל הנושאים באופן מכני, ולא עברו עליהם באיחוד הפנימי שלהם. הם התבלבלו אפילו במילים. כלומר, אנשים שעברו הרבה מאוד, ברגע שמצאו את עצמם מול הצורך להתחיל בבירורים מתוך האיחוד, אפילו לא יכלו לדבר כמו קודם.

מתוך השיעור הווירטואלי, 27.05.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אף רגע אחד ללא איחוד!
הכנה לסדנה
סדר בסדנה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xJXB9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest