דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / כיבוש ארץ הבשן 

כיבוש ארץ הבשן 

"וישב ישראל בארץ האמרי: וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם: ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי: ויאמר ה' אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון: ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירש את ארצו" (חקת, כ"א, ל"א-ל"ה).

מדובר על תיקון של הרצונות האגואיסטיים הפנימיים של האדם, שנקראים "עוג מלך הבשן", לרצונות של השפעה ואהבה. בשן זה אזור במפה הרוחנית הכללית שנקרא "ארץ ישראל". עם ישראל עובר את הארץ הזאת כשמשמיד את כל הכוונות האגואיסטיות, ואחר כך ממלא ובונה אותה מחדש כשחורש אותה יחד עם הכוונות על מנת לקבל, והופכם לכוונות למען הבורא.

הערה: כאן העם כבר הולך יחד עם הבורא, כי הוא אומר למשה: "אל תירא אתו".

תשובתי: כן, אבל זה לא אומר שום דבר, מפני שההוראה יורדת מלמעלה. ודאי שיש הבדל אם היא ניתנת מראש או לא, אבל בכל מקרה העבודה נשארת לאדם. 

בספרים שנכתבו על ידי המורים שלנו, גם כן יש הוראות שיורדות אלינו מהבורא, ואנחנו חייבים להשקיע מאמצים גדולים מאוד כדי לגלותם. העניין הוא שהוראות ברורות מחייבות אותך ללכת ישירות, מבלי לאפשר לך לגלות את כל הניואנסים והדקויות. וכאן לפניך יש כזה צבא של רצונות וספקות פראיים, שמציתים את האגו שלך. ואתה צריך, מבלי לטעות, להשמידם וללכת דרכם ישר קדימה אל תכונת ההשפעה והאהבה.

הוראה הופכת את הדרך הזאת לנוקשה יותר. כשאנחנו קוראים את התורה, אז נדמה לנו שהכול זה להיפך, שהבורא כביכול אומר: "תעבור, אין בעיה". אבל כשאני הולך עם המחשבות וההרהורים שלי, זו הדרך שלי: מותר לי למעוד, לעשות משהו, לבקש עזרה. ואילו כאן נאמר: "לך", וזהו, אתה חייב. אין כאן מקום לספקות, אני לא יכול לפנות לשום מקום, לא לבקש שום דבר, כי הוא מצווה עליי. אלו הם מצבים מדהימים, אבל רק אדם מוכן, יכול להתגבר עליהם.

שאלה: האם יש לאדם ביטחון מלא שזו באמת הוראה?

תשובתי: ללא ספק. זה לא איזה שהן המצאות פנימיות. בתנועה הרוחנית אין דבר כזה! לאדם מופיע מצב של קשר פנימי מובהק עם הבורא, דו שיח, מה גם שהוא לגמרי לא מופרך. אבל הקשר הזה בכל מקרה משאיר אותך בספקות, בבחירה, ברצון להסתתר, לברוח, לעשות את זה איכשהו בדרך שלך. אתה בכל מקרה נמצא באמצע.

שאלה: יוצא, שישראל כובשת ערים, רק מפני שהעמים שחיים שם יוצאים נגדה?

תשובתי: בוודאי, מפני שכך בנויים הרצונות האגואיסטיים: ברגע שהם רואים אותך, הם מתעוררים. אי אפשר אחרת. כי כדי לתקוף את האגו, צריך לעורר אותו. לפעמים הבורא עושה את זה, בכך שמרגיע את העם: "אל תדאג, אני אדבר עם פרעה". אי אפשר אחרת, מפני שאם האדם מתקדם בתכונת ההשפעה, האגו שלו בעצמו מתגבר ויוצא, אבל רק במידה מסוימת.

שאלה: לשם מה מעורר האגו של עוג וסיחון את ישראל?

תשובתי: ישראל חייבים לעבור דרך האדמות של עוג וסיחון, לכבוש אותן ואת העמים שחיים שם, כלומר את כל הרצונות האגואיסטיים. מה גם שלא רק בדרגות דומם, צומח וחי, אלא גם בדרגה האנושית. האדם חייב להתעלות מעל הרצונות האגואיסטיים, ולהחליפם לתכונת ההשפעה. 

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 1.7.2015

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/lSwRl

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest