קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה דעתך על ניסויים שבהם הידיעה של האדם, ההתעניינות שלו, התודעה שלו, בעצם משנה את פני הדברים?
תשובתי: היא לא משנה את הדברים. המדענים חושבים שזה משנה דברים. הדברים קורים אך ורק כלפי האדם המגלה, ורק לפי התכונות שלו כך הוא מתאר את העולם. זה שהם אומרים שהמציאות משתנה, אז המציאות כאילו קיימת מחוץ לאדם, ואחר כך לפי האדם היא משתנה, גם מחוץ לאדם היא לא קיימת. המדענים צריכים לעשות עוד צעד קדימה.
שאלה: אז איך להבין את זה נכון, יש פה סוג של משבר פנימי?
תשובתי: לאדם יש עוד הרבה משברים בדרך לאמת. כולם יגיעו לתפיסה האמיתית, ולפני זה, הרבה אנשים, כולנו בעצם, גם המקובלים עוברים את כל השינויים האלו. וכן, זה הכול די מפתיע.
שאלה: כי עד עכשיו אני בעצם עומד במקום והמציאות מסתובבת סביבי, ואני מנסה לגלות בה דברים, להשתמש בה?
תשובתי: כי כך אתה בנוי, אתה מתאר אותה כך.
שאלה: פה בניסוי יוצא, שאם זה תלוי באדם, אז רק אני בעצם יוצר אותה עם התנועה שלי?
תשובתי: נכון, אתה הראשון, כי אתה נמצא בתוך האור הפשוט.
שאלה: אז אני קודם למציאות?
תשובתי: כן ודאי. ואז אתה מגיע לחכמת הקבלה, חכמת התפיסה, שאתה בכך שמשנה את התכונות שלך, אתה משנה את המציאות שאתה בה קיים, ממש משנה. אתה יכול למחוק ולהוליד עולמות שבהם אתה קיים.
שאלה: אז איך באמת הפיזיקאים הצליחו לשנות את התוצאה בניסוי, לא היו להם שום כוחות, הם סתם פתאום שמו לב שהם משנים את המציאות?
תשובתי: הפיזיקאים לא יכולים לגלות את המציאות האמיתית, הם לא יכולים לגלות איך שהם משנים אותה, כי אין להם כלים ביד שהם יכולים לשנות את עצמם שעל ידי זה המציאות תשתנה.
אנחנו מתקרבים לסיום של ההתפתחות הגשמית שלנו והעלייה לדרגה הרוחנית, למימד הרוחני, מימד שנקרא "אדם", כי לפני זה אנחנו בהמות. מי שתופס את המציאות רק דרך חמישה החושים שלו, נקרא חי, בהמה. ומי שמתחיל לשנות את התכונות שלו, ועל ידן המציאות משתנה לחדשה לרוחנית, במקום עולם שהמציאות בו היא של "קבלה", מגיע לעולם שהמציאות בו היא של "השפעה", אז הוא נקרא "אדם", בזה הוא נעשה דומה לבורא, דומה לכוח העליון.
אנחנו, המקובלים, עוברים את השלבים האלו, ואילו הפיזיקאים נשארים בגבולם. ולכן הם רואים רק חלק קטן מהתמונה, תופעות גבוליות, בגבול. אבל חוץ מתופעות מעניינות שקורות בגבול, ובאופן חלקי, הם לא רואים את כל התמונה אלא רק חלק ממנה, ולכן הם לא יודעים מה בכלל הם רואים בדיוק. אם אין להם את החצי השני אתה לא יכול לעשות כלום.
זה כמו בנוסחה, מה אתה יכול לעשות אם חסרה לך חצי מהנוסחה. ולכן כל הפיזיקה – אם היא רוצה להתקדם אין לה ברירה, היא חייבת להתחיל לטפל ב"צופה", באותו פיזיקאי שיתחיל להשתנות. אז החכמה, במקום להיות "חכמת הדומם", היא תהפוך ל"חכמת האדם". שהצופה שעושה את הניסוי, הוא זה שצריך להשתנות, ובהתאם כל מה שהתרחש, זה יתרחש בו.
