קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד הרצון של מישהו אחר יכול להפוך לצורך שלי?
תשובתי: רק אם באמת תראה, שזה כך.
איש אינו מכריח אותך לחלק לאנשים סוכריות ולחייך לעברם חיוך מאוזן לאוזן. איש אינו דורש ממך לצבוע את עצמך בורוד.
מדובר על תיקון פנימי, שמגיע במודע מתוך ראיית המטרה שלפניך. אתה רואה כיצד בנויה המציאות, ורואה את עצמך ביחס אליה.
ואז אתה מתחיל להעריך אותה בצורה אחרת – לא לפי ההרגשות הטובות או הרעות שלך – הן הרי נוטלות ממך את חופש הבחירה והופכות אותך לחיה נרדפת.
במקום זה אתה מתחיל להבין את גדלות המטרה, מעלה את ערכה בעיניך – לא מתוך התועלת האגואיסטית שהיא טומנת בחובה, אלא על בסיס עיקרון אחר.
מהו אותו העיקרון? הרי כל החיים סובבים בין רגשות טובים או רעים, בין מילוי והתרוקנות.
וכאן עליך לרכוש קריטריון חדש של אמת ושקר, שאינו מבוסס על הנאה עצמית, אלא על חשיבות הרוחניות. והוא מגיע כתוצאה מהשפעת האור, למרות שאיננו מבינים בדיוק מה זה אומר.
כוח ההשפעה, שאותו לא הרגשתי מעולם, מגיע ומתחיל להשפיע עלי צעד אחר צעד, בכך שהוא מגדיל בי את תכונת הבינה, ומעלה אותה מעל לכל החשבונות האחרים.
זהו טבע אחר, שאיננו נמצאים בו עדיין – והוא זה שהופך לקנה מידה שעל פיו אנו מתחילים למדוד את הפעולות והשינויים שאנו עוברים.
וכל מה שאני עושה לעת עתה, נעשה רק כדי להזמין את השפעת הכוח הזה. כל שיטת הקבלה נועדה רק כדי לאפשר לי למשוך את האור, שישנה אותי.
זאת, מפני שאם הוא לא יבצע את זה, לא אוכל להשתנות לבדי – וכך אשאר אבוד במבוך הפילוסופיה. אולם אם הוא ישנה אותי, אראה ואדע את הכול.
זאת הסיבה לכך שהתחלנו ללמוד את ספר הזוהר – כדי לאפשר לכל אחד, אפילו למתחילים, להיות במגע עם האור, שבו אנחנו תלויים לחלוטין.
