קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אחרי שבקבוצות מתרחשת פריצה, מורגש אחר כך בלבול מסוים. זה דומה לאדם שניצח באליפות העולם ועכשיו צריך להתכונן למשחקים האולימפיים.
תשובתי: אצל האדם מתרחשת ירידה מסוימת, חוסר מוטיבציה. הוא לא רואה בבירור את המטרה שהוצבה לפניו, חסר אותו המתח שאיתו הוא עבד קודם לכן. כל זה פתאום נפל.
שאלה: איך אפשר להחזיק במטרה הזאת?
תשובתי: זוהי הערבות! זהו הצורך וההכרח בקבוצה, בזה שהיא תחזיק כל אחד! אף אחד לא יכול לעמוד נגד הירידה הזאת ואפילו לא יכול לעלות מתוכה.
הקבוצה צריכה לספק עלייה לכולם יחד. כדי לתמוך באחרים – יש לך כוח, אבל כדי לתמוך בעצמך, אין לך כוח, הקבוצה חייבת לעשות את זה.
שאלה: מאיפה לאנשים היו אז כוחות פשוט ללמוד קבלה, להקים מרכז לימוד?
תשובתי: הם הרי לא עבדו למען החיבור. הם עבדו בקבלה באופן אגואיסטי. זו עדיין לא הייתה קבלה, אלא פשוט ידע. הם למדו מאמרים, "תלמוד עשר הספירות" וחומרים אחרים.
כאשר אתה מוצא את עצמך לפני הצורך להתחבר, אז מופיעה בך חולשה, אתה מתחיל להרגיש שזה נגדך, שאתה לא רוצה את זה. ועד אז אין שום חולשה.
השאיפה לדעת יותר, למלא את השׂכל, למיין לפי הסדר עוד כמה מאמרים, עוד כמה ציטוטים וכולי, זה הכול טוב ויפה, אתה מרגיש את עצמך בטוח יותר. כך בעיקרון לא מתקדמים קדימה אלא צוברים ידע.
היום אנחנו כבר צברנו ידע, עשינו הכול, מימשנו את ההכנה בו זמנית בעולם – נשאר רק החיבור והאיחוד!
מתוך השיעור הווירטואלי "יסודות הקבלה, סדנאות", 27.05.2012
ידיעות קודמות בנושא:
תזרים של אנרגיה או העלאת מצב הרוח?
עם היד על הדופק הכללי
חוסר דמיון או חוסר איחוד?
