דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כוח התפילה וכוח ההודיה

כוח התפילה וכוח ההודיה

מתוך איגרת נ"ב של בעל הסולם:

"והנה להשלמת ענין "התפילה" מחוייב האדם להרגיש קרבת ה' אליו כדבר מחוייב. כמו אבר המדולדל מהקומה כביכול. כי אז יכול להתמרמר ולשפוך לפניו כל ליבו.

אבל כנגד זה, לענין "שבח והודאה" על שלמותם, מחויב האדם להרגיש קרבת ה' אליו, לדבר נוסף ולהעדפה, כמו דבר שאינו שייך לו כלל. כי אז ודאי יכול ליתן שבח והודיה לשמו הגדול בשלמות, אשר בחרו בין כל העומדים עליו לשרת את ה'.

וזו עבודה גדולה לאדם המורכב, להשתלם בשני הפכים האלו שיהיו נקבעים בלבו לנצחיות בבת אחת.והנה בחי' ב' הנ"ל, להרגיש את עצמו שפל ורחוק וטובת ה' לבחי' העדפה. הוא מושג כבד מאד לאין ערוך מן המושג הא'. וע"פ רוב כל הנדחים ח"ו נכשלים רק במושג הב'."

"אדם" נקרא מי שמתעלה מעל דרגות ה"דומם", ה"צומח" וה"חי", וכולל בתוכו את שני הכוחות: קבלה והשפעה. הוא צריך להגדיל את שני הכוחות האלה עד למידה שלמה שנקבעה במחשבת הבריאה, עד למלכות דאין סוף. ולכן הוא צריך כל הזמן לעבוד על כך, כדי להגדיל בתוכו גם את כוח הקבלה וגם את כוח ההשפעה.

ללא כוח הקבלה הוא לא יוכל לגלות את הבורא, וללא כוח ההשפעה הוא לא יוכל להתקרב אליו, כלומר להיות בדבקות עימו. שני הכוחות האלה צריכים להיות כרוכים זה בזה ולתמוך זה בזה, וה"מסך" צריך לקשור אותם יחד ב"קו אמצעי".

העבודה עם שני הכוחות האלה נקראת כוח התפילה וההודיה. בתפילה אדם חייב להרגיש את עצמו קרוב לבורא, שמתחנן, ונכנס לתוך ליבו של הבורא. הוא צריך לתאר את עצמו בתוך הבורא, מפני שעם בקשה פונים לאדם קרוב.

אבל בהודיה האדם צריך להרגיש את עצמו קטן ושפל, ואת הבורא גבוה ורחוק. כי אז האדם יוכל באמת להודות על כך שהבורא בחר דווקא בו.

יוצא, שצריך להרגיש את הבורא פעם קרוב ופעם רחוק, בכך שעובד על שני הכיוונים האלה בכל הכוח. על התנאי השני הרבה יותר קשה לעבוד…

מתוך ההכנה לשיעור, 21.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בקשה והודיה
מיראה לתפילה, מאהבה להודיה
תפילה והודיה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest