כוח הפיוס

Laitman_2011-03-22_3161.jpg

מתוך שיעור מס' 3 בכנס ההכנה לכנס הערבות בישראל

בעל הסולם, שמעתי, מאמר י"ט: "מזה שהאדם מתפלל אליו, שיקרבהו בבחינת הדביקות, הנקראת "השתוות הצורה", שהיא בחינת ביטול הרצון לקבל, שיהיה בעמ"נ להשפיע. ועל זה אומר הבורא: "נצחוני בני". היינו, אני נתתי לכם רצון לקבל, ואתם מבקשים ממני, שאני אתן לכם במקומו רצון להשפיע".

אנחנו לא מסוגלים לעשות התאמה בין שני הכוחות האלה שמגיעים מהבורא: הכוח המושך והכוח הדוחה, או במילים אחרות: כוח ההשפעה שמגיע ממנו וכוח הקבלה הטמון בנו, שגם דרכו הוא מנהל אותנו, רק שבאופן נסתר. אין לנו אפשרות להסתדר עם שני הכוחות האלה ולקשור אותם או לחבר אותם באיזשהו אופן.

והם גם לא ניתנו לנו לשם כך, אלא רק כדי שאנחנו, מתוך הניגודיות שלהם, נגלה את המקור היחיד שממנו הם מגיעים.

ולכן ללא שיטת הקבלה האדם אינו יכול לברוח מהבעיות והצרות, מהניגודים והחיכוכים. הם רק ילכו ויחריפו, ויקבלו צורות יותר ויותר טראגיות, מפני שבסופו של דבר שני הכוחות הללו צריכים לעורר אותנו למשיכת המאור המחזיר למוטב, או במילים אחרות, למשיכת הבורא, כדי שהוא יתגלה כאיחוד של ההפכים והניגודים האלה.

ועל זה נאמר: "איש ואישה ושכינה ביניהם", "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו". זה מגיע תמיד עם הופעתו של הכוח השלישי, הבורא. נאמר: "אני ראשון ואני אחרון". כלומר, בסופם של כל החיפושים אנחנו רואים שרק הוא יכול לעזור לנו.

ולכן כל הבקשות והתפילות שלנו, כל הבלבול שלנו, כל החיפושים והמחשבות, דרך כל מיני השיטות המיסטיות, הדתיות והאחרות, יביאו בסופו של דבר את האנושות לנקודת האמת, כך שרק הכוח היחיד הזה שהתגלה בינינו ייצור את הקשר וההשלמה וישכין את השלום.

מה שחשוב זה עד איזו מידה אנחנו מפרסמים בסביבה שלנו את השיטה הזאת לגילוי האיחוד, שעליו נאמר: "אין עוד מלבדו", "אחד יחיד ומיוחד", "ישראל אורייתא וקודשא בריך הוא חד הוא". בסופו של דבר, הכוח היחיד שנמצא בינינו הוא זה שצריך לאחד את שני הכוחות המנוגדים שמתגלים: "הוא" ו"אני". דווקא הגילוי שלו הוא שמחבר אותם לשלם אחד.

לפניי פועל כוח ההשפעה, האור שבא מהבורא. אני הוא כוח הכלי, הכוח השני, שמנוגד לו. אז מה יכול לאחד אותנו: את כוח הקבלה שלי ואת כוח ההשפעה שלו? הרי שני הכוחות שייכים ומצייתים לבורא. וגם – אני הוא יציר כפיו, הפעולה שלו. אז איזה עוד כוח נוסף אנחנו צריכים?

הכוח השלישי הוא הגילוי שלו עצמו, זוהי מדרגה גבוהה יותר מהדרגה של שני הכוחות המנוגדים. תמיד הכוח השלישי מתגלה כעליון יותר. כל זה קורה גם בעולמנו: לאחר שהסתבכתי בסתירות וניגודים, אני נופל לבלבול ומבוכה, אך פתאום מתגלה לי שׂכל עליון יותר, הרגשה עליונה יותר, וכל הבעיות וכל הניגודים מסתתרים.

ולכן, על רקע הקונפליקט עם הבורא, עם האורות והכלים, עם הרשימות, עם הקבוצה – מה שתמיד יעזור לי להשיג את נקודת הפיוס עם כולם, זאת ההתגלות של המדרגה הגבוהה יותר. זה לא כוח ההשפעה שפועל בעולם שלנו כנגד כוח הקבלה, אלא הוא עצמו, העליון, המקור של שני הכוחות המנוגדים.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס ההכנה לכנס הערבות בישראל

ידיעות קודמות בנושא:
השתתפות חובה
ארבע פעולותיו של הבורא
האחד שבו מתאחדים השׂכל והלב

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/OpOsL

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest