קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה לעשות עם אותם האנשים שמסרבים ללמוד את השיטה האינטגרלית? קיימות שתי צורות של סירוב – או שהאדם בכלל מסרב ללמוד, או שלאחר מספר שיעורים אומר שזה לא מעניין אותו או שזה לא עוזר לו.
תשובתי: כמובן שצריך לקחת בחשבון תגובות מסוג זה.
אבל אני חושב, שכאן צריך לשים דגש על עידוד מיוחד, אולי אפילו להציע הטבות למנהלי מפעלים פרטיים, כדי שזה יחייב אותם ואת העובדים שלהם להשתתף בתהליך האינטגרלי.
חוץ מזה, צריך להנהיג עידוד דרך כלי התקשורת.
והדבר העיקרי הוא – להשפיע על האנשים דרך הקרובים והילדים שלהם. לאדם מאוד חשוב באיזה אופן הוא מוערך בעיני החברה, במיוחד דרך הילדים שלו, הקרובים, השכנים. חייבים ליצור כזאת אווירה שיהיה לו חשוב מאוד איך הוא נתפס בעיני הסביבה שלו. ללא קשר לאיך הוא ייראה: גיבור או "עורב לבן", זה מאוד משפיע עליו! תתאר לעצמך, אם ילד יבוא מבית הספר ויאמר לאביו: "האבא של חיים קיבל מדליה עבור לימודיו. ואתה?", זה ללא ספק ישפיע על האבא.
צריך לממש בצורה מאוד רכה כזאת הכוונה כוללת לערכים החדשים, שמסתכמת בהכללה של כל אחד לעבודה המשותפת.
לכן אירועים המוניים, איפה שמראים לאנשים את התועלת משיתוף הפעולה ומעודדים את המצטיינים, יביאו לאט לאט את האחרים לכך שלא יהיה להם נעים, לא נוח להתנתק מהתהליך האינטגרלי. זוהי עבודה הדרגתית, אבל הסביבה צריכה להפוך להיות כזאת, שהיא פשוט תחייב את האדם ללכת אחריה.
חוץ מעידוד האנשים, נערכים דיונים, שיחות, תוכניות טלוויזיה למיניהן, שמראות כל מיני מצבים אפשריים, אפילו קומיים: משתתפי התהליך האינטגרלי מספרים על מקרים מעניינים שעברו, וכולם דנים בהם בצורה ערה. זה חייב להפוך לנושא העיקרי של חיי העיר.
כאן דרושים מומחים מיוחדים שמסוגלים להפוך את כל זה לחיים, לאנרגיה, לנושא שסביבו נערכים דיונים, שיחות וכולי. כלומר, תושבי העיר חיים באינטרסים משותפים.
שאלה: איך ניתן לקבוע מי ראוי לעידוד?
תשובתי: זה כבר יאובחן במקום. אבל באופן עקרוני, אני חושב שאנשים מקבלים עידוד לפי ההסכמה הכללית.
נניח, שמתוך 50 אנשים בקבוצה צריך להבליט חמישה, מגיעה להם תעודת הערכה. "כמובן, שיכול להיות שזה מגיע לכולם, אבל את מי אתם חושבים לראויים ביותר? בואו נחליט על כך, בדרך של הצבעה חשאית או בהצבעה גלויה על ידי הרמת ידיים". האנשים צריכים להחליט על הכול.
קיימים קריטריונים מיוחדים לבחירת האנשים הכי פעילים ושקדנים.
אני לא חושב שצריך למיין אותם דווקא לפי ההצלחה בלימודים, אלא עדיף לפי היכללותם בתהליך האינטגרלי, לפי העזרה בתוכו. כי בעיקרון, מטרת כל התהליך היא איחוד, שינוי הסביבה החברתית, הרוח הכללית בעיר, הופעת קהילה חדשה, חברה חדשה! לכן חשובה מאוד ההשתתפות הפעילה של האנשים. כי הרי ביניהם ישנם כאלה שתופסים ויודעים טוב את החומר, אבל למעשה הם פאסיביים. כלומר, הקריטריון הקובע הוא הפעלתנות.
מתוך תוכנית "עיר ניסיונית, חינוך", 03.03.2012
ידיעות קודמות בנושא:
מארגנים או מחנכים?
הערכים הנצחיים
הארה מהעתיד
