דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כוח הטוב וכוח הרע, חלק ג'

כוח הטוב וכוח הרע, חלק ג'

סבל עקב מחסור באיזון

שאלה: למה בכלל קיים כוח הרע? האם אי אפשר היה לעשות כך, שבחיים יהיה הכול טוב ללא שום סבל וייסורים?

תשובתי: הסבל והייסורים מעידים על איזה שהוא מחסור: מחסור בחמצן, קרירות, חום, מזון. אנחנו סובלים מחוסר מילוי, שלמות, איזון. הסבל הזה מחייב אותנו להסיר את חוסר האיזון, להשיג את מה שחסר כדי להשלים את עצמנו.

אנחנו כל הזמן מרגישים סבל, אפילו היד שמונחת בנחת על השולחן, סובלת מהלחץ של השולחן. אבל אם זהו סבל לא גדול, אז הוא עוזר לנו להרגיש חפצים ולהשתמש בהם, כלומר להגיב על העולם הסובב.

אבל ישנן כאלה תגובות, שכבר חוצות את סף ההרגשה הנעימה ומתחילות להיות מורגשות כסבל וכאב אמיתי. כאב, זו גם כן תופעה מועילה. הכאב שומר עלינו, מחייב אותנו לברוח מסכנה, מאלץ אותנו לרפא את המחלות שלנו. בעולם אין סתם רע, הכול תלוי בזה, איך שאנחנו מתייחסים אליו.

שאלה: אני אתן דוגמה: אתמול, בזמן היעדרותי, שברו לי חלון במכונית וגנבו תיק עם כסף ומסמכים. איך אני אסלק את החיסרון וחוסר האיזון הזה? מה אני יכול להשלים ולאזן?

תשובתי: זו דוגמה מצוינת. אתה ודאי סובל, וזה מעיד על כך שאתה חולה. כל החברה שלנו חולה.

אתה עדיין לא יודע, שבדרך כזאת הראו לך שאתה חולה: כל אזרח של המדינה הזאת, וכולנו יחד, חולים. ועכשיו תנסה למצוא תרופה.

אל תחשוב שזה קרה ללא שום סיבה, כמו ילד קטן שהפיל כוס וטוען שהיא נשברה מעצמה. לכל תופעה יש סיבה וצריך ללמוד אותה כדי שהיא לא תחזור שוב.

שאלה: האם יוצא מכך, שאנחנו מראש נידונים למחלות, אם העולם נברא מחסרונות וכאב?

תשובתי: לא, אנחנו בעצמנו יוצרים את המחלות. הכאב ניתן רק כדי להראות לנו היכן נדרשת השלמה. אם הייתי מכניס יד לאש ולא הייתי מרגיש את הכאב, אז היא הייתה נשרפת. זהו כאב מועיל.

הסבל הופך לרע לא מזה שכואב לי, אלא מזה שאני לא מגיב נכון לכאב. הרע הזה נמצא רק בי, ולא במקום נוסף איפה שהוא.

אם אריה רוצה לטרוף אותי, אז אי אפשר להאשים אותו שהוא רע. הוא פועל בהתאם לטבע שלו, לאינסטינקטים הפנימיים שלו. הוא נהיה רעב, ואני נראה לו די טעים. לא האריה הוא הרע, אלא אני בעצמי, מפני שהעמדתי את עצמי במצב כזה שהוא יכול לתקוף אותי.

לכן, כדאי לי להתרחק מהרע הזה, כדי לא להיקלע למצבים רעים כאלה. אני לא אסע יותר לג'ונגל או שאשים את האריה בכלוב.

אין רע! אם אני טעיתי פעם אחת, אז זה בשבילי שיעור. אם אני חזרתי על אותה טעות, אז זו כבר טיפשות.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 392, 03.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
להודות על הייסורים, יותר מאשר על הטוב?
שנאה, זה העדר של אהבה
ייסורים שאין בהם צורך

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest