דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כוח הטוב וכוח הרע, חלק ב'

כוח הטוב וכוח הרע, חלק ב'

שאלה: בשביל מה צריכים את כל המשחק הזה בין כוח הטוב וכוח הרע? האם לא עדיף שיהיה קיים רק כוח אחד, טוב?

תשובתי: כך האגו הורס לנו את כל החיים, כי הוא רוצה רק דבר אחד – שיהיה לו טוב. הוא לא מבין, שאת הכוח הרע צריכים לנצל בדיוק כמו את הכוח הטוב ולהביא את שניהם לאיזון. לאגו זה ממש לא נוח.

שאלה: מה זה איזון בין כוח הטוב וכוח הרע? אני רוצה לחיות בהרמוניה עם הכוח הטוב, אבל כיצד אפשר להיות בהרמוניה עם הכוח הרע?

תשובתי: לא יכולה להיות הרמוניה עם הטוב או עם הרע. הרמוניה קיימת רק ביניהם, בקשר, באיזון ביניהם. לכן, אנו חייבים להיות כלולים מהטוב ומהרע, אחרת אין חיים.

שאלה: אבל תאר לעצמך, כמה נפלא היה אילו היה קיים בעולם רק כוח אחד?

תשובתי: צריך להפסיק לכנות כוח אחד "רע" ואת האחר "טוב". "טוב" ו"רע" הם מושגים יחסיים. אתה מדביק להם תוויות מסוימות, אבל יתכן שאני חושב בדיוק ההיפך.

ישנם שני כוחות הפוכים שניתנו לנו מהטבע. מה שמתעורר בין שני הכוחות הללו נקרא "חיים", קיום. הדומם, צומח, חי ובני האדם קיימים בזכות השילוב בין שני הכוחות הללו שנמצאים באיזון הדדי. זה הטבע.

אנחנו קיימים בעולם הזה בתוך הגוף הגשמי, לכן חייבים לשמור על האיזון שהטבע מחייב את כל בעלי החיים. והתוספת מעל דרגת ה"חי" שאנחנו מקבלים בזכות השכל והרגש, אנחנו חייבים גם לאזן, אבל לא על מנת להשתמש בה בדרגת "חי" אלא בדרגת "מדבר".

האיזון בין כוח הטוב וכוח הרע שונה לחלוטין בדרגת ה"מדבר". אני כאדם חייב להתייחס לשני הכוחות הללו בצורה אובייקטיבית, להצדיק את הקיום של שניהם ולהחליט מה יכול להיות ביניהם. בצורה כזאת אני מעצב את תפיסת עולמי, אני מבין שעליי להשתמש גם בכוח האחד וגם בכוח השני בשילוב ביניהם, באיזון, בקשר הדדי נכון ביניהם.

לא קיימים בשבילי טוב ורע, כי אלה שני כוחות שבשילוב ביניהם מייצבים אצלי מצב טוב, מתקדם, יותר גבוה. הרמוניה בין שני הכוחות הללו הופכת בשבילי לטוב. לא רק כוח אחד או השני, אלא הקשר הנכון ביניהם.

שאלה: אלה כבר טוב ורע ברמת התפתחות אבסולוטית, אבל האם אני, כאדם רגיל, ארגיש את ההתפתחות הזאת כטובה או כרעה?

תשובתי: זה תלוי באדם, בהכנתו, בחינוך שהוא קיבל, בתפיסת עולמו. עד שתינוק מגיע לגיל מסוים, הוא עדיין לא מבין שום דבר, אלא מתפתח על ידי הרצון כמו בעל חיים. הוא בוחר בצורה טבעית מה נעים ומה לא נעים לו.

לכן, אנחנו נאלצים להגביל אותו, מפני שכבר מהרגע שנולד, הוא לא בעל חיים, אלא אדם קטן. בתוך בעלי החיים קיימת תוכנית פנימית שמאפשרת להם להשתמש נכון בכל הכוחות. בעלי החיים אינם נופלים ממקום גבוה או אינם אוכלים משהו מזיק ואינם פוגעים בעצמם. ותינוק עלול להזיק לעצמו, לכן הוא זקוק לשמירה. כבר מהיום הראשון אנחנו חייבים להתחיל לחנך אותו.

בעל חיים אינו זקוק לחינוך. אם יעזבו גור של בעל חיים ביער, ויש סביבו מזון, אז הוא כבר יכול לשרוד. הוא יידע בעצמו מה מותר לאכול ומה אסור, ממה צריך להיזהר, וכך הוא ישרוד. אבל תינוק לא ישרוד לבד. עלינו ללמדו כל הזמן מה טוב ומה רע בשבילו וכיצד עליו להשתמש בכל הדברים כדי לגדול.

עליו לגדול לא רק מבחינה גופנית, אף שגם את זה אנחנו צריכים ללמדו. אבל כאשר הוא יגדל מעט וילמד להסתדר בעולם, לדאוג לגופו, אז צריכים להתחיל ללמד אותו מה זה טוב ורע מבחינה מנטלית, פנימית ופסיכולוגית.

הבנת טוב ורע, פירושה, שהילד יודע להשתמש בשני הכוחות הללו שנמצאים סביבו, בתוכו ובתוך הזולת, תוך כדי שמירת האיזון עם הסביבה. בעצם, החיים הם איזון פנימי וסביבתי. חייבים ללמד את האדם הקטן כיצד להיות באיזון פנימי ובאיזון עם הסביבה בדרגת חי, שבה נמצאים הגופים שלנו, וגם בדרגת ה"מדבר", בקשר עם החברה, עם אנשים אחרים.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 392, 03.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
שאלה, תשובה
להודות על הייסורים, יותר מאשר על הטוב?
כוח הטוב וכוח הרע, חלק א'

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/dJJAg

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest