כוח האידיאל הגבוה של ההשפעה

שאלה: מהי ה"אמונה", שעליה מדברת חכמת הקבלה?

תשובתי: "אמונה", זה אור חסדים, כוח השפעה, בינה, כלומר תכונת הבורא, הטבע. אם כזאת תכונה של אמונה מתחילה לשלוט מעל לרצון לקבל שלך, אז אתה מבין, מה זאת השפעה.

אתה צריך תחילה להרגיש אותה, לטעום אותה, כדי שהיא תשאיר בך חותם, ואז אתה תדע, מה זה. נדמה שכזה חיבור של ניגודים שלא ניתן להשוות ביניהם הוא בלתי אפשרי. אך כוונת ההשפעה מתחילה לשלוט על הרצון לקבל שלך, והיא רוצה להשתמש בעצמה על מנת להשפיע.

כזאת תכונה נוכחת גם ברצון האגואיסטי, שמרגיש את האחר כחלק מעצמו. ואז זה לא נקרא השפעה אמיתית. כמו שאמא שמשפיעה לתינוק אינה נחשבת למשפיעה, מפני שהטבע מחייב אותה להרגיש, שהתינוק זה חלק שלה עצמה. כאילו שהוא נמצא בתוכה, ולכן היא משפיעה לעצמה. היא דואגת לו אפילו יותר מלעצמה, מפני שמרגישה אותו כחלק היקר ביותר של עצמה.

לכן, למרות שאמא משפיעה לתינוק שלה, כמו למישהו שמחוץ לה, אין היא נחשבת כנמצאת במדרגה רוחנית ופועלת בעל מנת להשפיע. זה פשוט אינסטינקט טבעי. כדי שהרצון לקבל יתחיל לפעול עם כוונת השפעה, צריך לבוא אליו אור עליון, כוח מיוחד. ואנחנו רק אומרים, שהכוח הזה מגיע מהיכן שהוא מבחוץ, למעשה, הוא מתעורר בתוך האדם עצמו ומוליד בו רצון להשפיע לזולת, אהבה אליו.

ה"זולת", זה אדם שלפני כן הרגשתי כלפיו שׂנאה, דחייה, מרחק. לא הייתה לי הרגשה, שהוא מתייחס אליי, הרגשתי אותו כזר. ולמרות זאת, פתאום מתעורר בי רצון, יכולת, השתוקקות להשפיע לו ולמלא אותו. אני רוצה להתייחס אליו כמו לעצמי, וברור לי, שאיני מחפשׂ דבר בתמורה.

אם אני מצפה לקבל מזה תענוג, אז יוצֵא שאני פועל בצורה אגואיסטית. כלומר השפעה לא צריכה להביא לי תועלת, להיפך, היא מביאה יסורים, כיוון שכדי לתת למישהו אחר, אני צריך לקחת מעצמי, אז מה יחייב אותי להשפיע?

לכן מגיע כוח מיוחד, שנקרא האור המחזיר למוטב. ואני מתחיל להרגיש שזה אדם זר לי, ושהייתי רוצה לקבל ממנו, להרוויח את מה שיש לו, אך במקום זה מופיע בי כזה כוח, שנותן לי אפשרות להשפיע לו, מבלי לקבל ישירות שום תענוג ותועלת.

אם הייתי מקבל תענוג מיידי וישיר מהשפעה, אז הוא היה נחשב לאגואיסטי. אך מהטבע אני לא מרגיש אותו כחלק שלי ולא מקבל תענוג מלהשפיע לו. להיפך, אני מתגבר על הרצון האגואיסטי שלי, שלא מקבל מילוי, מתרוקן עוד יותר מקודם לכן ומעביר לו את כל המאמצים והמילויים שלי.

אם ישאלו אותי: לשם מה אתה עושה את זה?! אז אין לי תשובה בתוך הרצון האגואיסטי שלי, שלא מקבל מילוי. קיימת תשובה אחרת, אני מרגיש בזה את גדלות הבורא, שייכות לעליון, אני מבצע את הרצון של מי שגבוה ממני. מניע אותי אידיאל גבוה יותר.

אך לא ניתן להסביר זאת במילים, מפני שהאגואיזם תמיד יסובב את זה כך, כדי לקבל לעצמו איזה פיצוי.

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי",29.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
השפעה מביאה שׂמחה
להשפיע על מנת להשפיע – הניקוי הראשוני