דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כוחה של "ברכה מלמעלה"

כוחה של "ברכה מלמעלה"

שאלה: למה דומה הדו-שיח בין האותיות והבורא, שמתואר בספר הזוהר במאמר "אותיות דרב המנונא סבא"?

תשובתי: אנחנו רוצים לברר כלפי "כתר", כלפי המטרה, כלפי האור הלבן את התכונות של כל כוח (אות) שפועל במערכת הכללית של הבריאה שהבורא ברא. המערכת הזאת קובעת את היחס בין כוח ההשפעה לכוח הקבלה.

קיימים שני כוחות: "יש מיש" ו"יש מאין" ויש ביניהם מערכת יחסים. אז על ידי איזה אמצעי אפשר להביא את "היש מאין" להידמות ל"יש מיש"? כיצד אפשר להביא את הרצון לקבל להידמות לרצון להשפיע? הוא אינו מסוגל להיות רצון להשפיע, אלא יכול רק להידמות לו בפעולותיו. פעולות אלה נקראות "לקבל על מנת להשפיע".

כדי להגיע למצב זה, חייבים קודם כל להרגיש את הנותן, מפני שעכשיו הוא לא מעניין אותי ואני חושב רק על מילוי עצמי ("לקבל על מנת לקבל"). אבל כדי להגיע ל"לקבל על מנת להשפיע" אני צריך להרגיש למי אני משפיע, ולהשתמש ברצון שלי בהתאם למה שהמשפיע רוצה.

הרצון שלי הופך לאמצעי ליהנות לבורא, לכן אני זקוק לכוחות ולתכונות שקודם לא היו לי. עליי להכיר את מי שאני משפיע לו ולהבין מדוע אני עושה זאת. כלומר, עליי להתנתק מפנימיותי ולהרגיש עולם פנימי זר.

אילו תכונות, כוחות ושינויים נחוצים לשם כך? – אני צריך לפתור את הבעיה הזאת ולעבור תהליך מסוים כדי להשיג את המטרה. את הבעיה הזאת מבררות האותיות. "מלכות" שואלת את "כתר" האם, למשל, בעזרת האות "ס" היא תוכל להגיע להזדהות עימו?

ו"כתר" עונה לה שהיא לא יכולה. בטוח שבצורה כזאת "מלכות" תוכל לעבור חלק מהדרך לקראת "כתר", אבל רק קטע קצר, במקום שבו ה"מלכות" מתנתקת מעצמה, מקבלת תמיכה (סמיכה) מהאות "סמך". עכשיו "מלכות" כבר אינה תלויה ברצונות שאיתם היא התחילה את דרכה, היא כאילו תלויה באוויר.

ומה הלאה, הרי התיקון לא יכול להימשך בצורה כזאת? להיפך, אם היא תרצה להמשיך אז היא תצטרך לקבל על מנת להשפיע. ו"סָמך" אינה רוצה לקבל, כי האות הזאת רוצה רק להשפיע, להיות "חפץ חסד" בלי לרצות שום דבר. כמו צדיק שחי ביער ואין לו אפילו חולצה, כי הוא גם לא צריך שום דבר.

לכן, צריך לבטל את האות "סמך", כי הכוח ה"עוטף" כבר הופך להיות פרעה! אנחנו זקוקים לכוח המפתח, האות "מ" שמורכבת משתי אותיות "ד", שתי דלתות (דלת) שצריכות להיפתח ולאפשר לוולד לצאת ולהתפתח. שתי הדלתות הללו הן כוחות מנוגדים הנאבקים ביניהם, לכן הם נקראים צירים, צירי לידה, צירי ההתפתחות.

הכוח השני שמבטל את האות "ס" מתגבר, והוולד מתחיל לקבל רצון לקבל נוסף, שקודם היה בשליטת האגו (הקליפה) ועכשיו מתחיל להיתקן ל"לקבל על מנת להשפיע".

כלומר, אף פעם לא קורה שהמצב כולו הוא טוב. אין אות, כוח, שיכול לעזור לי בכל מצב חוץ מהאות "ב" שהיא "ברכה". האות "ב" אינה תלויה בשום דבר מלבד העליון. כיצד מקבלים ברכה כזאת, כלומר את המאור המחזיר למוטב? – את זה מלמדת חכמת הקבלה. וכל יתר התכונות מתגלות ומיתקנות על ידי הברכה.

מתוך שיעור על פי "הקדמה לספר הזוהר", 27.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
האות "נ", יפיפייה וחסרת כוח
הזמנה לפגישה
האות "ס", היא מקלט

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/yAWVm

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest