כוונה שמקרבת לבורא

"ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם." (תורה, ספר "שמות", פרשת "כי תשא", פרק ל, פסוק ט"ז).

העבודה בעל מנת להשפיע צריכה להיעשות, לא מפני שאנחנו רוצים לרכוש את הנשמה שלנו, אלא כדי ליהנות לבורא.

הרצון לרכוש את הנשמה, זה הרצון הכללי שלנו כדי שבו יתגלה הבורא, תכונת ההשפעה והאהבה. ואנחנו משתוקקים לזה, לא מפני שמזה יהיה לנו אחר כך טוב, כי במקרה כזה זו תהיה רכישה אגואיסטית. אנחנו רוצים לגלות את הכוח העליון רק כדי לעשות לו נחת רוח.

בדיוק כמו בדוגמה של האורח ובעל הבית, כאשר בעל הבית רוצה לתת הנאה לאורח והאורח מסכים לקבל, אבל רק בתנאי שבזה הוא גורם הנאה לבעל הבית. כך הוא מעמיד את עצמו במצב שווה עם בעל הבית, עולה עד לדרגה שלו.

לכן, הכוונה על מנת ליהנות לבורא מעלה אותנו לדרגה של השפעה חלוטה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 02.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
עבודת ה': רצון – כוונה – פעולה
הנוסחה לעשיית נחת רוח לבורא
לגדול מבקשה גחמנית עד לדרישה החוקית