קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ידוע, שאף מאמץ וצעקה בפני עצמם לא יעזרו. הם דומים לצעקתו של תינוק, חייב להיות מישהו שישמע אותו, האימא שלו, הבינה או הבורא. הצעקה יכולה להישמע רק אם היא נכונה, כלומר מכוונת למטרה האמיתית, לאיחוד, לקבלת כוח ההשפעה. לכן אנחנו צריכים להתחבר יחד, כדי ליצור בינינו דווקא רצון השפעה ואז כבר ביחד לצעוק לבורא.
לכן אנחנו קוראים יחד את ספר הזוהר, אנחנו שרוצים להתחבר זה עם זה, אפילו רק דרך האינטרנט, הטלוויזיה וכל שאר אמצעי התקשורת. ולא חשוב שבינתיים החיבור שלנו הוא אגואיסטי, הרי כל אחד מאיתנו מונע על ידי הרצון למען עצמו (לא לשמה). אנחנו מוכנים להתחבר, אך כולנו רוצים להרוויח מזה. זהו הטבע שלנו ואין שום טעם לשקר לעצמנו. אנחנו אגואיסטים, וכל אחד מאיתנו מבין שהוא מתחבר עם אחרים כדי להפיק מזה איזו תועלת, אחרת אף אחד מאיתנו לא היה יכול לבצע שום פעולה, אפילו הקטנה ביותר, לא הייתה לו שום אנרגיה להתחבר עם האחרים.
אך החיבור הפיזי הזה, ההתאספות במקום אחד או באופן וירטואלי באותו הזמן ובאותו הרעיון, זו הפעולה המועילה היחידה עבורנו. כי הרי בינתיים אנחנו יכולים לבצע רק פעולות פיזיות, כך נקראות הפעולות המבוצעות בתוך האגואיזם שלנו. אך חוץ מהפעולה הזאת, חשוב לנו מאוד שעל החיבור האגואיסטי שלנו ישפיע האור העליון המחזיר למוטב, האור המקיף. הוא נקרא מקיף מאחר ומאיר מרחוק, מהמצב הבא שלנו, מהכלים/הרצונות המתוקנים, ברצונות "לשמה" עם כוונת השפעה. אך אם אנחנו מאוד נשתדל להשתוקק אליו, אז אנחנו יכולים להזמין על עצמנו את השפעתו, כי הרי אנחנו נמצאים בעולם של חוקי טבע (בורא) פיזיים. על ידי קריאת ספר הזוהר אנחנו מזמינים את האור הזה עלינו, מאחר "ומתחברים" באופן בלתי מודע למדרגה הבאה שלנו.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 07.11.2010
ידיעות קודמות בנושא:
מה זה אור
הכוח המניע של הנברא
