דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כדי שהבורא יתלבש בנו

כדי שהבורא יתלבש בנו

כנס סנט פטרבורג, שיעור מס' 5

שאלה: יש בעולמנו דימוי כזה של "הכנה לחתונה", וכאשר הכול כבר מוכן, השולחן ערוך, המוזיקאים מוכנים, עכשיו כבר אפשר לשבת "רגל על רגל" ולצפות לפעולה העיקרית.

כיצד לא לקפוא בתוך התמונה הזאת, שעצם הכנתה הביאה לנו ביטחון גדול? כיצד להרגיש את הצורך להיכנס למדרגה הבאה שנקראת "כוונון" ולפתוח "נשימה שנייה"?

תשובתי: הכול נעשה רק בעזרת המאור. כל השינויים בכיוון המטרה נעשים בעזרת האור. אין לי יותר מה להוסיף.

ידוע לנו, שעבודתנו בנויה משני ניגודים. מצד אחד, אני צריך להיות בטוח לגמרי שהמאמצים שלי בונים בי את המדרגה הבאה והכול תלוי רק בזה. מצד שני, עליי להבין שכל המאמצים נועדו רק כדי לעורר את המאור וליצור בתוכי תפילה, כי אני בעצמי מוליד רק רצון כדי שהאור ישפיע ויבצע את הפעולה הזאת, שיגלה אותי עבורו, עבור האור.

הניגוד הזה בתוכנו נרגע רק כאשר אנחנו מתחברים עם הבורא, ועד אז, להיפך, הוא כל הזמן גדל, קורע אותנו לגזרים ואנחנו לא מבינים בכלל לאן עלינו להתקדם.

הפער בין שני הניגודים הולך וגדל, אנחנו נופלים מדי פעם לתוך אחד מהם ואחרי זה נופלים לתוך הניגוד השני, וכאשר הם מתחברים אנחנו מוצאים את עצמנו במצב פנימי כזה שלא מסוגלים לסבול אותו. זה נעשה בכוונה, מפני שנוצר בנו הצורך שהבורא יתלבש בנו סוף סוף ואז מרגישים שמחה גדולה מפני שעל ידי זה אנחנו גורמים לו נחת רוח.

עלינו למלא את שלושת התנאים הללו: להיות במצב קיצוני אחד כאשר הכול תלוי בי, להיות במצב קיצוני אחר כאשר הכול תלוי באור, ובמצב השלישי כשאנחנו מקווים שהאור, הבורא, ימלא אותנו ויחבר את שני הניגודים לאחד שלם. אז אנחנו מרגישים שמחה מפני שזה מביא נחת רוח לבורא. ועד אז, עד שהכול יתחבר בנו לדבר אחד שלם, אנחנו עדיין לא מוכנים, כיוון שאין עדיין רצון שלם. הוא עדיין בהכנה.

אני משתתף איתכם בהשתוקקותכם וברצון לסיים את הכול מייד, מפני שברגע שיש כוונה נכונה, אז עד למימוש יכולים להישאר רגעים ספורים.

יצא לנו כנס מאוד עמוק, עוצמתי ודינמי, כאשר כל מה שהוכן מראש, נהרס. אנחנו עשינו צעדי ענק.

אני שומע אנשים שנמצאים זמן קצר בקשר איתנו, עם השיטה, ופתאום מתעוררות בהם הגדרות פנימיות, בירורים פנימיים, דברים ממש מדהימים! חברים צעירים מבטאים את עצמם לא על ידי מילים סתמיות, אלא אני רואה ומרגיש מאיפה זה נובע, מאיזה עומק. זה דור שונה לחלוטין.

מתוך שיעור מס' 5 בכנס סנט פטרבורג, 14.07.2013

ידיעות קודמות בנושא:
געגועים לבלתי נודע
"עד יערה עלינו רוח ממרום"
התחברות למטרה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest