קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אדם שלומד ועוסק בחכמת הקבלה, בשיטת התיקון, צריך להבין שהוא לומד חכמה. קיימת גישה חדשה לגמרי בתפיסת החכמה הזאת, מפני שהיא מתקבלת בכלים החדשים של האדם.
אנחנו נמצאים באיזו שהיא מציאות המלאה באין סוף של גוונים, צלילים, השפעות, שאינה מוגבלת במרחקים בזמן, במה לא, וכוללת בתוכה מיליארדי צורות של השפעה.
אנחנו נכנסנו לתוך המציאות הזאת אבל תופסים חלק קטן ממנה בהתאם לחושים המוגבלים שלנו. היא נמצאת כאן ואנחנו לא מרגישים אותה.
כל זה ישתנה בתוך ההרגשה שלנו. כלי הקליטה ישתנו, ואנחנו נרגיש את עצמנו במציאות חדשה. רק בצורה כזאת זה עובד.
ואנשים חושבים שמה שהם קוראים במאמרים ומה שהם שמעו בשיעורים צריך לבוא אליהם מבחוץ. שום דבר לא יבוא! השינוי צריך להתרחש בתוכי ורק במידת המאמצים שלי, ואז אני ארגיש שאני נמצא במקום חדש. אני אצייר לעצמי ואתאר לעצמי איזו צורה חדשה מכל עולם האין סוף.
כלומר אני מצפה שהשינוי יתרחש בי ולא מבחוץ. העולם המדומה הזה הוא הדומם, מפני שבו כביכול משתנים דברים סביבנו. בעולם הרוחני אין כזה דבר "סביבנו". שם אני מיד מרגיש שהכול תלוי בי בתכונות שלי ומה שמתרחש בהן.
זאת אומרת, אני מרגיש איך משתנים הכלים שלי, ובהתאם לזה משתנה התפיסה שבתוך הכלים האלה. גם את זה וגם את זה אני חוקר, בודק, לומד, ומזה מופיעה חכמת הקבלה.
לכן צריך לצפות לשינויים פנימיים, ולא שמבחוץ משהו יתרחש. אין למה לצפות מבחוץ אלא רק בתוך האדם. זה מאוד חשוב. כי אנחנו יכולים לחכות שהמצב ישתנה, יתוקן, אבל אם אנחנו לא דואגים לשינויים הפנימיים שלנו, אז נישאר עם מה שיש.
אדם חייב כל הזמן להסביר לעצמו, שאין שינויים אחרים חוץ משינויים פנימיים, אין עולם חדש, אלא רק תפיסה חדשה בתוכו עצמו בהתאם לתכונות החדשות שהוא רכש.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 08.04.2014
ידיעות קודמות בנושא:
בריחה מהמציאות האישית
עולם, הארוּג מגלים של אור
לראות את העולם כמו שהוא
