דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כדי לא להישאר גוש של אגו

כדי לא להישאר גוש של אגו

כל העולם, זה מצב אגואיסטי של החומר. כל מה שקיים בחומר הדומם, הצומח והחי, קיים רק כדי לשמור על עצמו בצורה הטובה ביותר.

בחומר האנושי זה מוכפל עוד פי שלושה: אני רוצה לקיים את עצמי בצורה הטובה ביותר בהשוואה לכל הסביבה, דומם, צומח, חי ואדם. אני חייב להימצא במצב האופטימלי והנוח ביותר, כדי שכל היקום יעסוק בלשרת את האגו שלי. זאת הנטייה הטבעית של האדם. אם היינו רואים איך אנחנו מרסנים את עצמנו פנימית בגלל שלא רוצים לסבול. למה אני צריך לענות את עצמי, בגלל שאני לא איינשטיין או פיקסו? אני לא רוצה סתם להצטער וכאילו חותך את זה ממני. נו, לא ייצא ממני לב טולסטוי או שייקספיר…

לכן האגו מציב תגובה הגנתית על הרצון שלא התגשם. אבל במקום שבו אני יכול, אני רוצה לחטוף ולהכניע הכול לעצמי. זה הטבע שלנו – האדם מוכן לבלוע את העולם כולו.

אנחנו לא יכולים בעצמנו לשנות את הטבע שלנו. הוא נברא ומקוּים בנו ובכל המרחב העצום הודות לכוח שנקרא "אור", שאינו נראה ואינו מורגש בשום צורה בחושים שלנו. הוא כל הזמן מקיים את האגו, בורא ומפתח אותו.

אבל בתוך האגו נמצאת נקודה נפרדת שאינה שייכת לו, נקודת בירור של האגו עצמו. האור שפועל על האגו משפיע גם על הנקודה הזאת. היא מתחילה להתפתח ולהרגיש היכן היא נמצאת. "אני נמצאת בתוך איזה טבע? מי אני והיכן אני נמצאת?", כך היא שואלת את עצמה.

אם הנקודה הזאת מתפתחת באופן רציני באדם (כי היא קיימת בכל אחד מאיתנו: באחדים יותר, ובאחרים פחות), אז היא מתחילה לשאול את עצמה: "בשביל מה לי את זה, למה, מאיפה?". בעיקרון, מתפתחות אצלה שאלות כלפי האור: "בשביל מה בראת אותי? לשם מה? אם בראת אותי כדי שאני אסבול, אז אני מקללת אותך כמקור שגזר עליי כזה קיום. אם בשביל משהו אחר, אז בשביל מה בדיוק? אני דורשת ממך הסבר!".

כאשר האדם דורש בתוקף הסבר מהאור, מהבורא, אז הוא מתחיל לבוא עימו במגע דרך ה"נקודה שבלב". כי הנקודה הזאת היא האדם. כל השאר, זה מצב בהמי.

בעיקרון, מה יכול לעניין אותי? או הטבע העצמי שלי, ואיך אני אתקיים בו במקסימום נוחיות מספר מסוים של שנים, כמה שפחות אשקיע וכמה שיותר אקבל תענוגים, או ההשתוקקות לשורש שלי, למקור שלי: מי אתה שבראת אותי ומנהל אותי? זוהי ההשתוקקות הגבוהה ביותר בדיפול של האגו והנקודה שיכולה להתפתח בו.

ברגע שה"נקודה שבלב" מתחילה להתפתח, אז מיד אפשר לתת לה את השיטה של ההתפתחות הלא אגואיסטית שלה שמתרחשת רק תחת השפעת האור העליון. עם זה אני רוצה שהוא יבוא אליי לעיתים קרובות יותר, ישפיע עליי יותר, יתגלה לי בהיגיון, בהבנה, בהרגשה, בעקביות שלו, במטרות ובתוכניות שלו כלפיי, כי זהו מקור של כוח, של מידע, של הכול.

דווקא זה מה שדורשת ה"נקודה שבלב" או "האדם שבי". ואז ניתנת לי התורה, ואני כבר מתחיל לעבוד איתה. כל מי שמתעוררת בו נטייה כזאת, צריך להעריך אותה ומאוד לפחד שזה ייעלם והוא יישאר גוש אבן של אגו או בהמה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 30.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
על פני גל האגו המפותח
כבול בתוך האזיקים של חובות האגו
"נקודה שבלב" שלא הבשילה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/1IJIk

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest