דף הבית / המשבר ופתרונו / כדור מוּתָךְ

כדור מוּתָךְ

הדרך ליציאה מהמשברהאגו), כלומר, שיטת החינוך האינטגרלי, מורכבת מתשעה סעיפים, "תחנות", שיעורים.

השלב הראשון: היכרות עם המושג "ערבות", שבה מבורר שאיחוד זה דבר נפלא.

השלב השני: מתגברים על ההתנגדות של האגו בעזרת סביבה חזקה.

השלב השלישי: זה בירור של מרכז הקבוצה, של "כדור הפטל".

מרכז הקבוצה, זה לא סתם יחס טוב כלפי החברים ונכונות לעזור זה לזה. "כדור פטל" מסמל, שאני לגמרי מאבד יחס אישי כלפי כל אחד. כלומר אנחנו כולנו כביכול משתחררים מהלבושים החיצוניים שלנו, מהעור, מהגוף, מהעצמות, מכל תכונות האופי הפנימיות המולדות, ומשאירים רק את הניצוץ, את ה"רשימו". מכל אחד נשאר רק ה"רשימו", כלומר הפנימיות הרוחנית של כל אחד ואחד, ההשתוקקות שלו לחיבור.

אני מפסיק לראות פרצופים. ואם אני רואה אותם, אז אני צריך לעבוד על עצמי כדי שלא יישאר כלום. החבר שלי נקרא, ה"רשימו" שלו והמאמץ שלו להגיע לחיבור. רק זה מהווה את החלק הרוחני: ה"רשימו" השבור שהתגלה והמאמצים של החבר, למרות ה"רשימו" הזה, להגיע לחיבור, כלומר להחזיר אותו למצב המתוקן.

לכן אנחנו עכשיו לא רואים לא פרצופים, לא האופי של כל אחד, לא סוג המין, שום צורות התנהגות והרגלים של כל אחד. אם אני עדיין מזהה הבדלים ביחסים של החברים זה כלפי זה, אז זאת לא קבוצה. בקבוצה כולם לגמרי שווים, כלומר אני לא רואה ביניהם שום הבדל. כל החברים נראים לי בצורה של "רשימות" ומאמצים להגיע לחיבור.

מזה מתחיל השיעור השלישי על "כדור הפטל". והוא מסתיים בזה שכולם מתחברים יחד למושג אחד ויחיד, מתעלים מעל עצמם, מגיעים לחיבור, ובתוכו מגלים פתרון שמקודם לא היה לאף אחד מהמשתתפים. זה נקרא "הכולל" העליון. זו כבר כזאת התקדמות שבה כתר דתחתון הופך למלכות דמדרגה יותר עליונה.

מצב כזה נקרא "כדור פטל", שבו התמוססו כל הניצוצות (ה"רשימות") והתמזגו יחד, כמו טיפות מים שמתחברות לטיפה אחת גדולה.

פעם ראיתי דיווח מתחנת חלל בתאים של חוסר משקל ששם התרחשה איזו דליפה. האסטרונאוט הניח דלי, וכאשר הוא ניער מתוכו את הנוזל, אז הוא נפל משם כמו טיפה אחת גדולה קוסמית בקוטר של חצי מטר שהייתה מוחזקת יחד על ידי מתיחה חיצונית וכוחות של שיתוף פעולה הדדי מולקולארי שמחבר את כל המולקולות.

את אותו הדבר אנחנו צריכים לראות ב"כדור הפטל" שלנו. אנחנו מוצאים את עצמנו ב"חלל", בכך שמבטלים את כל הכוחות שלנו ובונים כדור אחד של איחוד. ודאי, שאנחנו צריכים כל הזמן לתמוך בו, כי כל פעם מופיעות איזה שהן הפרעות כלפי האיחוד הזה. אנחנו נאבקים על האיחוד שלנו, מפני שאנחנו רוצים להמשיך לחיות, כי "כדור הפטל" שלנו זה תחילת הסולם הרוחני.

מתוך שיעור בנושא הכנה לכנס, 01.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
"כדור הפטל" – עוּבָּר של איחוד
נקודת אהבה בצבע פטל
הנקודה שבה נוגעים הלבבות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/i6fpL

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest