כבר הייתי כאן?

שאלה: מדוע לעיתים קרובות הרב"ש חוזר במאמריו על אותן הנקודות, כאילו הוא הולך במעגלים?

תשובתי: הוא לעולם אינו חוזר על אותן הנקודות ואינו חוזר על עצמו. אם הוא חוזר על אותן המילים, הוא חוזר עליהן ממצבים שונים, מדרגות עביות שונות. הוא חוזר על המשפט בדרגה אחרת, עמוקה יותר. לאחר שסיימת את ה"סיבוב" הראשון וגילית בתוכך את הנאמר, אתה עובר למדרגה פנימית יותר ושם אתה מתחיל לבדוק כביכול את אותו המשפט, אך כבר קרוב יותר לאמת, לשורש.

אנחנו עוברים ארבע דרגות התפתחות, משיגים את מדרגת האדם, ובה שוב עוברים ארבע בחינות, עד שאנחנו מגיעים ל"אדם שבאדם". כל זה בא מלמעלה, מהאור הישר. רק המדרגה האחרונה, הרביעית שברביעית, יכולה להתחיל להגיב באור חוזר. יחד עם זאת, היא בעצמה אינה מבינה על מה היא מגיבה. בדרך חזרה מחכה לה שוב התפתחות לא מובנת, כל עוד לא השיגה את השורש.

רק בסוף אנחנו מבינים את ההתחלה ואת כל הדרך שעברנו. הרי אנחנו נמצאים במערכת שלמה, וכל עוד האדם לא גילה את כל הפרטים, כל הקשרים ההדדיים בין הנשמות וכל שיטות ההשפעה עליהן, הוא נאלץ כל הזמן לאזן את עצמו. לכן בכל פעם אתה נתון לשינויים חדשים. ההבנה מגיעה רק בגמר התיקון, כשכל המערכת מתאזנת. על כך נאמר: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 09.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
התוספת שלי
הכול מגיע מהבורא
כשהלב כבד

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/exzb9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest