כביש ההשפעה

Laitman_2010-12-12_9500.jpg

שאלה: ממה האדם מקבל דחף להתקדם: מטומאה או מקדושה?

תשובתי: האדם שנמצא עדיין בכוונה "על מנת לקבל" שנקראת "מצרים", מקבל דחף להתקדם מטומאה. הרי בינתיים אין לו רצונות "על מנת להשפיע". הוא אינו מעריך את ההשפעה, כי היא אינה מושכת אותו. לכן, הוא מתקדם רק בגלל שהוא רואה את ההפסד החומרי ולא את הרווח הרוחני.

אני יכול לספר לך עד מחר על הרוחניות הנפלאה, אבל אתה לא מרגיש אותה כי אין לך "טעמים" ממנה. לכן, אתה תסכים שזה נשמע מאוד מפתה, אבל בכל זאת אין לך תפיסה כדי להבין שזה מושך לפי המילויים שאתה רגיל אליהם: אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד ומושכלות. לפחות משהו מזה!

heb_o_rav_rb-1986-29-lishma_2014-04-28_lesson_pic.mpg04

לכן, כדי לדחוף את האדם לרוחניות, עושים לו צרות. אבל הן כבר מכוונות. בסופו של דבר, המכות עוברות על פרעה, אבל לפני זה במשך שבע שנות רעב, עם ישראל סובל. לא מספקים להם לבֵנים לבנייה, אלא מאלצים אותם להכין אותן בעצמם ולעבוד מהבוקר עד הלילה בלי לנוח. הכול עובר דרך הייסורים. הכול תלוי באילו ייסורים אנחנו בוחרים. הייסורים הרוחניים הם תוצאה של התרחקותי מההשפעה. ככל שאנחנו מתקדמים, הייסורים נעשים יותר איכותיים, ובסופו של דבר אנחנו מגיעים ליציאה. אבל בכל זאת הם ייסורים. האדם לא יכול להתקדם מחיים טובים. אם הוא מרגיש תענוג, אז התענוג הזה מיד ממלא ועוצר אותו. כך קורה בכל העולם. תתנו לאנשים שפע, אז הם יחיו בלי לחשוב על משהו, כמו בעלי חיים.

רק אם מגדילים בהם חסרון, הם נאלצים לחפש כיצד למלא אותו או לברוח מהכאב, כאשר לא סתם משהו חסר להם, אלא באמת כואב להם. במקרה כזה הם יגיעו למילוי. הכְוונת הנברא באמצעות מכות וייסורים היא הדבר הבטוח ביותר, כי טבע הבריאה הוא רצון לקבל ולא להשפיע.

או שחייבים להגדיל את הרגשת החיסרון בתוך הרצון לקבל, או להגדיל את הפיתוי לקבלה. האדם הוא מכונה שמרגישה ריקנות בתוך הבטן. או במקום זה אפשר לצייר שולחן מלא מעדנים ועל ידי זה לעורר בו תיאבון, גם אם הוא לא ממש רעב.

כלומר, אפשר להגדיל את החיסרון על ידי שני מקורות. אבל שניהם פועלים מצד הקבלה ולא מצד ההשפעה. אפשר למשוך את האדם בעזרת כוח ההשפעה רק דרך הקבוצה. אם אני נכלל בקבוצה, אז אני מתחיל להבין שההתקדמות שלי בכלל אינה תלויה בריקנות בבטן ובמנה הנפלאה שמונחת לפניי. ההתקדמות מתרחשת במישור יותר נעלה והיא מתחילה מחוסר ההשפעה ליכולת להשפיע יותר ויותר.

אז אני מתחיל לעבוד עם הקבוצה, בלי לשים לב מה אני מרגיש בבטן או בצלחת המונחת לפניי, אלא אני עובר למישור חדש. עד כה אני התקדמתי במישור אחד, לפי מסלול במפלס הנמוך, ברחתי מהריקנות בתוך הבטן לכיוון המילוי.

ועכשיו אני רוצה להתקדם לא במישור הרגיל, אלא מעליו, וכך אני עובר למפלס החדש, למסלול של השפעה, מהשפעה קטנה להשפעה יותר גדולה. כך אני מתקדם בהתאם לערכים חדשים לגמרי.

במפלס הנמוך נמצאים "שערי טומאה", הקבלה, ובמפלס העליון יש "שערי קדושה", ההשפעה.

מתוך שיעור על פי מאמרו של הרב"ש, 28.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
טוב להיות יחד במרכז הקבוצה, ורע להיות לבד
מתנה ענקית תמורת ייסורי אהבה
העבדות היא העדר תכונת ההשפעה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest