דף הבית / קבלה ומדע / מציאות מדומה / כבול בתוך מגבלותיי

כבול בתוך מגבלותיי

שאלה: אני מסכים איתך שחכמת הקבלה היא לא מציאותית, כי היא מדברת על מציאות חדשה, אחרת. אמנם כשאני עוסק בה, היא יותר מציאותית עבורי ממה שהמציאות שלך מציאותית עבורך…

תשובתי: חכמת הקבלה עוסקת ברצון. אבל תלוי איזה רצון. או רצון כבול שמכוון אליי, או רצון שמכוון מחוץ לי. זה הבדל גדול. כי אם הרצון מכוון אליי, אז הוא מוגבל מלכתחילה לפי הדרישות שלי, לפי התענוג שלי או הייסורים שלי, לפי החיים הקטנים שלי. אם הייתי איזשהו ג'וק קטן, אז הייתי מרגיש כמוהו, אם הייתי איזו חיה על ארבע רגליים קטנה, אז הייתי מרגיש כמוה, אם אני אדם העומד על שתי רגליים, אז אני מרגיש כמוהו. הכול מוגבל בתוך הרצון שלי. כך אני יכול לומר על הדומם, הצומח, החי והמדבר. כולם מקבלים תפיסת מציאות, הרגשה עצמית מתוך המציאות הכללית, ובזה זה מסתכם.

אני רוצה עכשיו לראות את המציאות הלא מוגבלת בתוכי, בתוך החושים שלי. אני רוצה לראות את המציאות שנמצאת מחוץ לי ללא ההפרעה שלי, ללא ההגבלה שלי. אני רוצה לראות אותה כפי שהיא. האם אפשר לראות אותה כך או לא?

איינשטיין דיבר הרבה על הצופה. שהכול תלוי בצופה, הכול כלפי הצופה. תיאוריית הייחסות מדברת על כך. אז אני רוצה לראות את המציאות, המציאות שנמצאת מחוץ לי כמו שהיא. האם ניתן לי את זה לראות? כי זה פרדוקס. מצד אחד, אני רוצה לתפוס אותה. מצד שני, אני רוצה לתפוס אותה כמו שהיא. אבל אם אני תופס אותה, אז זה כבר לא כמו שהיא, אלא כמו שאני תופס, כמו שאני מבין, מרגיש. זאת אומרת, זה כבר מוגבל בתוך הכלים שלי. ואני לא יכול לעשות עם זה כלום.

מתוך התוכנית "עולמות נפגשים – קבלה ומדע" מס' 4, 2014.05.12

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/74FB4

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest